עריכת הדף "פנחס מנחם אלתר" (פסקה)

== עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו"מיהו יהודי" ==
האדמו"ר ה"פני מנחם" נעמד לצד הרבי בכל הנוגע לענייני [[שלימות הארץ]] ותיקון חוק [[מיהו יהודי|"מיהו יהודי]]" בכל התוקף, והביא את דעתו על כך בפומבי פעמים רבות.

=== שלימות הארץ ===
בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי "ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר<ref name=":0">שבועון כפר חב"ד גליון מספר 706, כ"ג אדר תשנ"ו - לאחר הסתלקותו של ה'פני מנחם'.</ref>". באותה הזדמנות ציטט את דבריו של רבי [[מנחם זמבא]] שאמר כי אסור למסור שטחים מארץ ישראל, והוסיף ש"'''רק מי שמסוגל לקרוא קרעים בתורתנו הקדושה מסוגל לקרוע קרעים מארצנו הקדושה'''".

כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ"ש<ref name=":0" />.

במחאה שפורסמה על ידי [[מועצת גדולי התורה]] מיום א' דחנוכה תשנ"ד תחת הכותרת "גילוי דעת", ונוסחה על ידי ה"פני מנחם", כתב האדמו"ר כי "אין לנהל מו"מ כל זמן שנשפך דם יהודים"<ref>מפי מקורבו הרב אבישי שטוקהמר, ששימש מזכיר מועצת גדולי התורה. נדפס בגליון כפר חב"ד הנ"ל, עמ' 32 ואילך.</ref>.

לאחר התמנותו לאדמו"ר יזם שתצא משלחת מטעם [[מועצת גדולי התורה]] אל [[הרבי]] על מנת לשמוע היטב את דעתו הקדושה בעניינים העומדים על הפרק בארץ הקודש, אך תכנית זאת נגנזה לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]].

=== תיקון חוק "מיהו יהודי" ===
האדמו"ר פעל רבות לתיקון החוק האומלל ודיבר על כך בפומבי פעמים רבות.

פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''"מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע"ז ומיסיון ו"מיהו יהודי" רק בגלל שפעם נגעה בזה חב"ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''<ref name=":0" />'''".'''

באחת משנות הלמ"דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}} התוועד הרבי [[התוועדות]] קצרה בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ"ש]]{{הערה|1=הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה. כאשר הגיעו לביתו סיפרו לו על השיחה בהציעם שיאזין לה בעצמו באמצעות "טייפ". האדמו"ר השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.

לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו"ח על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".

למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.

שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.