עריכת הדף "פרק שירה" (פסקה)

==בכתבי האר"י ובחסידות חב"ד==
א. בכתבי תלמידי [[האר"י]] כהרב [[חיים ויטאל]] מפליג בשבח פרק שירה על פי הקבלה{{הערה|בהקדמת מהרח"ו לשער המצוות}} שאמירתה מביאה שפע לכל הנבראים{{הערה|רבי [[חיים ויטאל]] בספרו ליקוטי תורה בפרשת ואתחנן מלמד על סודם המופלא של קריאת פרקי שירה ככתוב וזו לשונו; "סוד פרקי שירה רם ונישא לאמרו בכל יום, דע כי כל הנבראים בעולם יש להם שר למעלה להמשיך עליהם שפע והיא על ידי אמירת השירים למטה. ועל ידי השירה משפיע חיותו"}}.

ב. גדול תלמידי [[הבעל שם טוב]] ומנחיל החסידות [[המגיד ממזריץ']] בספרו [[מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|(סב, אות ב)}} מזכיר את פרק שירה וכותב וזו לשונו; הנה "חכמה עילאה" נקרא ריש דרגין ו"חכמה תתאה" היא המתהפך נעשה שיר זהו '''פרק שירה''' - רצה לומר החכמה שבו שמשורר שהולך לשלימותו, ועל דרך זה היו, הלוים משוררים, כי הכהנים עובדים במחשבתם, והלוים מגביהים הדבר המקורב עד עולם המחשבה על ידי שירם.

ג. ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|פרשת [[בהעלותך]]}} מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מה שאמרו בפרק שירה{{הערה|פרק שירה פרק ד}}, [[אווז|אווז הבר]] המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר, '''קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פָּנוּ דֶּרֶךְ יְהוָ"ה יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱ-לֹהֵינוּ'''{{הערה|[[ישעיהו]] פרק מ פסוק ג}}. פירוש, '''קול''' - היינו המשכה '''הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב'''{{הערה|ספר [[בראשית]] (פרק כז פסוק כב)}}, שנמשך בבחינת '''מדבר''' ושממה הוא העולם הזה, '''פנו דרך הוי'ה''' - להיות בו המשכת דרך הוי'ה":

ד. ה[[צמח צדק]] ב[[יהל אור|ספר יהל אור (תהילים)]] פירוש על [[תהילים]]{{הערה|במזמור ([[תהלים צ"ג]] פסוק ד)}} מזכיר את פרק שירה וזו לשונו; '''מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָ"ה''' - זה הפסוק הוא שיר של [[ים|ימים]] בפרק שירה שלו:

ה. גם ב[[דבר מלכות משפטים]]{{הערה|סעיף ח, ובהערה 73.}} מציין הרבי, גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא{{הערה|משפטים כב, ח.}} וזו לשונו: "'''עַֽל־כׇּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שׁ֡וֹר עַל־חֲ֠מ֠וֹר עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כׇּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ'''", "ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה ד[[זאב]] טורף"{{הערה|פרק שירה פ"ה}}, "שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים על ידי זאב טורף דקדושה":

מהתייחסות רבותינו נשיאנו לפרק שירה נראה שלא חששו לטענות עליו.

ו. כמו כן נהוג לומר תפילה לאחר אמירת פרק שירה והודפסה יחד עם פרק שירה בסיומו{{הערה|נוסחתה דומה לזו שהתחברה לאומרה לאחר אמירת [[שיר השירים]] והתחברה על ידי הרב [[מרדכי גרוס]]}}.

ז. במשך הדורות הודפס בעיקר פרק שירה ב[[סידור קרבן מנחה]] סידור תפילה המיועד להנשים שהורגלו באמירתו יותר מהגברים, בשנת תרנ"ז הודפס על ידי אדמו"רי חב"ד סידור קרבן מנחה לפי נוסח האריז"ל ושם הודפס גם פרק שירה. 
{{הערות שוליים}}

{{קצרמר}}

[[קטגוריה:מדרש]]