עריכת הדף "פת ישראל" (פסקה)

==התפשטות האיסור==
מכיוון שהלחם הוא מצרך יסוד בחיי האדם ואי אפשר לחיות בלעדיו, וכמו שאומר הפסוק "על הלחם יחיה האדם"{{הערה|עקב ח, ג.}}, לא יכלו רוב הציבור לעמוד בגזירה זו, ולכן התירו אותה משום חיי נפש{{הערה|וראה שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' מה.}}.

הראשונים{{הערה|תוס' ד"ה מכלל – ע"ז לה, ב.}} מדייקים זאת מדברי הגמרא{{הערה|שם לז, א.}} שרבי שמלאי אמר לר' יהודה נשיאה לאחר שהתיר את השמן, מכיוון שלא התפשטה גזירת איסורו בכל ישראל, שעוד מעט הוא יתיר גם את הלחם; ומזה מובן שגם גזירת הפת לא נתפשטה.

כמו כן מוכח גם מדברי הירושלמי{{הערה|נעתק ברי"ף (דף יד, ב מדפיו) וברא"ש (פ"ב סי' כז). ועיין בפלפולא חריפתא שם (ס"ק מ; ס).}} שפת זו היא מ"הלכות של עמעום", כלומר, שחכמים התירו להשתמש בפת של גוי.