עריכת הדף "קידוש החודש" (פסקה)

==בזמן חז"ל==

כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא ב[[יום ראשון]] בשבוע ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם.

על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הלבנה, ואף שעל פי ה[[תורה]] צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים.

לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי ה[[יום טוב|מועדים]] בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים{{הערה|בזמן קידוש החודש ע"י עדים, בימנו חוגגים יומיים <u>למרות</u> שיודעים מראש מתי יהיה ראש חודש בגלל תקנת רבן יוחנן בן זכאי זכר למקדש}}, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש.

לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד [[משה רבינו]], הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, [[רמב"ן]] ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל.