לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
קייב
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בחסידות חב"ד== {{ערך מורחב|תומכי תמימים קייב}} בין דמויות ההוד שפיארו את קהילת חב"ד בעיר, נמנה הרב [[שלמה יוסף זוין]] שבשנת תרע"ח התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב, ובתקופת מגוריו בעיר אף ערך את הקובץ המדיני "אחדות". בשנת [[תרפ"ו]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] התמנה כרב העיר הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. בין השנים [[תרפ"ט]]-[[תרצ"ד]] פעל בעיר [[תומכי תמימים קייב|סניף מחתרתי של ישיבת תומכי-תמימים]], שנוסד לאחר שבעקבות רדיפות [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]] נסגר סניף [[תומכי תמימים נעוועל|הישיבה בנעוול]]. בסניף למדו בחורים מבוגרים, תחת השגחתו של הרב [[בנימין ליפמן]]. בקיץ [[תרצ"ז]] ובשנת [[תרח"צ]] למדה בעיר קבוצה שהשתייכה למוסד [[תפארת בחורים]]. לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]]. ===רבותינו נשיאינו=== בשנת [[תרי"ז]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש. בשנת [[תרכ"ג]] ביקר בעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין. כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי ה[[חסידים]] גם ה[[משכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ל[[יחידות]]. בחורף של שנת [[תרנ"ח]] שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/157.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157]. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.}}. בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] בהיותו ב[[יקטרינוסלב]], ולאחר מספר ימים הועבר לבית הסוהר בקייב המיועד לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה. ===אגודת אנשי קייב=== הוקמה בשנת [[תשמ"ג]] במטרה לאגד את יוצאי קייב לדורותיהם. בין פעולות האגודה: הוצאת [[ספר זכרון - גורודצקי|ספר זכרון]] ל[[בנימין אליהו גורודצקי]]. בהנהלת האגודה היו חברים גם [[חסיד]]י [[חב"ד]] - [[נפתלי צבי גוטליב]] ו[[שלום בער גורודצקי]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)