עריכת הדף "קמץ" (פסקה)

==הברתה==
גם הברת הקמץ כך היא שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים ובפתח נפתחים השפתים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ה']]}}. כלל זה תקף דווקא לפי ההברה האשכנזית (ולפי הברת [[חסידי פולין]] הפה נקמץ לגמרי בצורה מעוגלת), אך לפי ההברה הספרדית הקמץ והפתח שוים (מה שמערער את נכונות הברה זו). ההברה התימנית לעומת זאת, שוה להברה האשכנזית הכללית (שבה דוברים חסידי חב"ד).

כחלק מהחדשנות שבשפה ה[[עברית]] ה[[ציונות|ציונית]], נקבעה הגיית השפה בהברה שבין האשכנזית לספרדית - את ה"קמץ" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון.