עריכת הדף "קריאת ההלל" (פסקה)

==אמירת ההלל==
עוד קודם קביעת נוסח ה[[תפילה]] על ידי [[חז"ל]], נאמרו פרקי ההלל ב[[בית המקדש]] בזמן הקרבת [[קרבן פסח|קרבן הפסח]], אך ללא ברכה לפניו ולאחריו. בהמשך, כזכר לכך, נקבעה אמירתו כחלק מנוסח [[הגדה של פסח]]{{הערה|אך אין מברכים עליו היות ולא אומרים אותו בהמשך אחד, אלא חלק קודם הסעודה כחלק מ'מגיד' וחלק בסיומו של [[ליל הסדר]].}}.

כאשר תקנו חז"ל את נוסח התפילה, קבעו לומר את ההלל ב[[תפילת שחרית]] של ימי המועדים: היום הראשון של [[חג הפסח]], [[שבועות]], ימי [[חג הסוכות]] ו[[שמיני עצרת]] ובשמונת ימי [[חנוכה]]. בימים אלו תקנו חז"ל לגמור את ההלל, מבלי לדלג על חלק מהפרקים.

בשונה ממנהג ארץ ישראל בתקופת התנאים{{הערה|כפי שמשמע מלשון התוספתא בסוכה (ג, ב), תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ד' הלכה ה', מסכת סופרים פרק כ' הלכה ט', ועוד.}}, נקבע המנהג בבבל לקרוא את ההלל גם ב[[ראש חודש]], אך לדלג על שני חצאי פרקים באמצעו{{הערה|ב[[מסכת תענית]] (כח, ב) מסופר שרב הגיע לבבל וראה שהם קוראים את ההלל בראש חודש וחשב להפסיקם, היות ואין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שכאשר ראה כיצד הם מדלגים על קטעים ממנו - החליט שלא להפסיקם.}}.

בנוסף, גם בכל ימי חג הפסח מלבד יומו הראשון קוראים את ההלל בדילוג{{הערה|במסכת ערכין (י, א) נכתב שהטעם הוא מכיון שזהו חג אחד ארוך שמקריבים בו אותו קרבן, ולכן לא אומרים בשאר הימים הלל נפרד, ובמדרש מופיע טעם נוסף, היות וב[[שביעי של פסח]] נהרגו המצרים בים סוף, ולכן אין לשמוח, בהתאם לנאמר "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?".}}.

ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] אין אומרים הלל כלל, משום שהם ימי דין{{הערה|במסכת ערכין (י, ב).}}, וכן אין אומרים הלל ב[[פורים]]{{הערה|נאמרו לכם מספר טעמים: א. היות והנס לא נעשה בארץ ישראל. ב. הישועה לא הייתה שלמה, "אכתי עבדי אחשורוש אנן". ג. קריאת [[מגילת אסתר]] מהווה תחליף לאמירת ההלל.}}.