עריכת הדף "רבי משולם בן קלונימוס" (פסקה)

==יצירתיו==
*'''שו"ת''' - רבנו משולם היה מוכר בקהילות רבות וקיבל פניות מרחבי אשכנז. תשובותיו עוסקות בכל תחומי החיים, אך מתבלטים בהם שני נושאים: דיני ממון ומסחר (לדוגמה: דיון ב"מערופיה" - ציבור לקוחות, "קליינטורה") וסדרי הקהילה (כגון: סכסוך בין קהילת יהודי אַרְלְ - Arles ש[[בצרפת]] לבין מסתפחים אל הקהילה). העיסוק בנושאים אלה נובע מהתעוררות חיי הקהילה היהודית באשכנז באותו זמן.

בתשובותיו הסתמך רבות על ה[[תנאים]] ועל ה[[גאונים]] בני דורו. הוא הפנה שאלות ל[[רב שרירא גאון]] ולבנו הרב [[האי גאון]]. תשובותיו נכתבו ברובן ב[[עברית]] וחלקן ב[[ארמית]].
-
חלק מתשובותיו מופיעות בספר הקדום "[[בשר על גבי גחלים]]".
*'''פיוטים'''- שנים עשר פיוטים שלו נשתמרו. על פי המחקר עולה שחלקים בהם נוספו על ידי מעתיקים במרוצת הדורות. הם כוללים, בין השאר, "{{מונחון|קרובות|ביחיד קרובה או קרובץ - תפילת רשות הנאמרת על ידי החזן בחזרתו על תפילת העמידה}}" ל[[יום כיפור]]. קרובות אלו נכללו ב[[מחזור תפילה|מחזור]] ליום כיפור בנוסח אשכנז. פיוטיו שיכים לאסכולה האיטלקית-אשכנזית היונקת מהפיוט שמקורותיו ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=ראו גם [http://www.piyut.org.il/articles/663.html ר' משולם בר קלונימוס], אתר [[הזמנה לפיוט]], [http://www.piyut.org.il/textual/692.html ברח דודי אל מכון - ר' משולם בר קלונימוס], אתר הזמנה לפיוט}}.
*'''פירוש למסכת אבות''' - מפירושו למסכת אבות הגיעו אלינו חלקים מועטים בלבד. מחלקים אלה ניתן להסיק באופן עקיף שהפירוש הקיף את כל המסכת. בפירושו זה עולה בקיאותו הרבה ב[[מקרא]].