עריכת הדף "רשות הרבים ורשות היחיד" (פסקה)

==בפנימיות התורה==
בתורת הקבלה ו[[האריז"ל]]{{הערה|עץ חיים שער יא פ"ז; מבוא שערים שער ה ח"א פ"א}} מוכנה העולם הזה 'רשות היחיד' להיותו מאוחד עם האלוקות והקב"ה בתכלית, ועולם האצילות - 'רשות הרבים', להיותו נפרד מאלוקות.

מסביר הרבי מהר"ש{{הערה|שם=מים רבים|מים רבים וירא תרל"ו, פרק א ופרק ג.}} את הכוונה בזהר{{הערה|ח"א קנח א.}} '''שהעולם הזה''' נקרא "טורי דפרודא" (הרי הפירוד), על פי האר"י{{הערה|ליקוטי הש"ס בתחילת מסכת שבת.}}: שהעולם הזה הגשמי נקרא רשות הרבים - כי לא נרגשת בו האמת האלקית שאין עוד מלבדו ושהקב"ה '''הוא''' המציאות האמיתית היחידה (רשות היחיד) - אלא נרגשת בו רק הישות החומרית של הנבראים כמציאות נפרדת מאלקות (טורא דפרודא). וממילא נראה כאילו ח"ו קיימים דברים רבים מלבר האלקות{{הערה|וראה תניא סוף פרק לג, לקוטי תורה במדבר ד ג.}} ומבאר זאת בעבודת ה', שהטרדה הקיימת בהתעסקות בעניני העולם הזה, החששות והדאגות התמידיות נובעות מכך שבעסקי העולם הזה הגשמיים לא ניכר בגלוי שיש יד מכוונת מלמעלה הדואגת לפרנסתו של כל אחד.

רשות היחיד לעומת זאת, מסמלת מציאות בה נרגשת אך ורק [[אחדות ה'|אחדות הבורא]], ללא ישות חיצונית אחרת, המתבטאת בעולם ה[[אצילות]] - בו אין נבראים, ואפילו מלאכים בבחינת ישות נפרדת מהשי"ת, עד שבו נאמר ש'איהו (הקב"ה) וחיהוי חד, איהו וגרמוהי חד" - גם האורות וגם הכלים המשתלשלים בספירות שבו מאוחדים בתכלית.