עריכת הדף "שבת שירה" (פסקה)

===קריאת התורה===
נוהגים לעמוד בעת קריאת שירת "אז ישיר"{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 31. לוח כולל-חב"ד. בדרך-כלל כשהרבי היה עומד בקרה"ת, הפנה פניו אל הס"ת מ"ויושע" מתחילת או מאמצע הפסוק לערך (לא היתה קביעות בזה) ועד גמר שירת מרים; וכן עמד בין שני אלה החל משנת תשל"ח מאז שהחל לשבת בקרה"ת.}}.

נוהגים בקריאת השירה שהבעל קורא מסיים כל פסוק שמוזכר בו שם ה' בניגון מיוחד{{הערה|בבית חיינו נהוג לנגן ב"(והמים להם חומה) מימינם ומשמאלם" הראשון (יד,כב) כמו בסוף-פסוק רגיל, ובשני (יד,כט) כמו לפני "חזק", וכן בתיבות "ובמשה עבדו" (יד,לא). בשירה עצמה (פרק טו) מנגנים בכל מקום שבו מוזכר שם ה': פסוקים א-ג. ו. יא. טז-יט. ובשירת מרים (טו,כא): "שירו לה'... בים" וכן ב"נהלת בעזך אל נווה קדשך" (טו,יג). כן הוא בהקלטת קרה"ת של הבעל-קורא, ר' [[מרדכי שוסטרמן]].

אדמוה"ז היה קורא בתורה את שירת הים בנוסח-טעמים מיוחד, השונה מנוסח הקריאה דכל השנה וגם משאר השירות שבתורה, וכן נהגו גם כל בניו. הוא לימד זאת להרה"ק הרב"ש בן הצמח-צדק, שלימד זאת להרה"ק הרז"א אחי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (לקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 460. וראה בסה"ש תש"ו ע' 38, ובלה"ק בס' תולדות אדמוה"ז ח"ד עמ' 1070 משיחה בסעודת ליל שש"פ תש"ו).}}.

בסיום הפרשה, בפרשת זכירת עמלק, קוראים "תמחה את זֶכר (ז' בסגול), ואחר כך זֵכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר.