עריכת הדף "שלום דובער גוראריה" (פסקה)

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"]. {{אינפו}}}} ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונו של הרבי, עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.