עריכת הדף "שלושת השלמויות" (פסקה)

==שלימות הארץ==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלמות הארץ]]}}
[[ארץ ישראל]] [[ברית בין הבתרים|הובטחה]] ל[[אברהם אבינו]] [[ברית בין הבתרים|בברית בין הבתרים]] וניתנה בפועל [[בני ישראל|לעם ישראל]] על ידי [[יהושע בן נון]]; לאחר [[חורבן בית המקדש|חורבן]] [[בית ראשון]] בחלוף שבעים שנה חזרו אליה, ולאחר כמה מאות שנים [[חורבן בית המקדש השני|מחורבן בית שני]] [[מדינת ישראל|חזרו אליה]]. בשנת [[תש"ח]] הקימו ה[[התנועה הציונית|ציונים]] [[מדינת ישראל|ממשלה]] ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ"ז]] שכבשו את [[מדבר סיני|סיני]] [[הגולן|והגולן]] החלו פוליטיקאים מסויימים לדבר על כך שזה רק באופן זמני [[מסירת שטחים|ויחזירו להם את השטחים שלקחו מהם]].

[[הרבי]] צעק על דבר זה בחריפות רבה, ואמר כמה טעמים על גודל [[איסור|וחומרת האיסור]]:

ב[[סימן שכ"ט]] ב[[שולחן ערוך]] כתוב: שנכרים שבאו על עיר הנמצאת {{מונחון|בספר|בגבול}} ב[[שבת]], אפילו אם באו רק על עסקי {{מונחון|קש ותבן|ממונות}} יוצאים עליהם ב[[מלחמה]] בשבת, משום סכנת נפשות. ואמר [[הרבי]], כי על חשש נפשות יוצאים למלחמה, כל שכן על ודאי נפשות שמחללים שבת; ומסירת השטחים, ואפילו הדיבורים על מסירתם גורמים לדם יהודי להשפך, ועל כן הוא איסור גמור.

כן הוסיף, ש[[ארץ ישראל]] ניתנה ל[[עם ישראל]] על ידי [[הקב"ה]], וכך נכתב ב[[רש"י]] הראשון על ה[[תורה]]: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את ה[[תורה]] אלא {{מונחון|בהחודש הזה לכם|ה[[מצווה]] הראשונה ב[[תורה]] שנצטוונו על ידי משה רבינו}}, ומדוע פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". שאם יבואו אומות העולם ויאמרו להם ל[[ישראל]] "ליסטים אתם", יענו להם שהוא בראה, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. והיינו, שאין כלל רשות למסור שטחים אלו, שהרי הם ברשות [[הקב"ה]], ולא ברשותנו.

כיון ש[[שלימות הארץ]] פירושה ש[[ארץ ישראל]] תהיה בידי [[עם ישראל]], הרי ששלימות גמורה בזה תהיה לעתיד לבוא שיתן [[הקב"ה]] ל[[עם ישראל]] את כל הארץ שהבטיח ל[[אברהם אבינו]] - כולל ארץ הקיני, הקניזי והקדמוני.