עריכת הדף "תהלים ט'" (פסקה)

==ביאורי החסידות==
*'''האויב תמו חרבות לנצח''' - חז"ל דורשים פסוק זה על עמלק, שעליו נאמר 'עברתו שמרה נצח', והטעם לכך שעמלק רמוז דווקא בתיבת נצח, כיון שהחוצפה של עמלק היא למרות שיודע את המעלה והיחס האלוקי לבני ישראל דווקא, והוא בחינת נצחון, ללא טעם ודעת, וביטול קליפה זו היא דווקא על ידי נצח דקדושה, בעבודה בדרך [[קבלת עול]]{{הערה|דרך מצוותיך, מצוות מחיית עמלק. ספר המאמרים תרפ"ח עמוד קצ. לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 106.}}.
*'''וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו''' - הכסא האלוקי, הוא השראת השכינת בשלימות בעולם, ואילו עמלק מסתיר על השראת השכינה שיהיה בחינת 'כס', מלשון כיסוי, ורק בגאולה העתידה כאשר יהיה 'האויב תמו' וימחה זרע עמלק, תהיה התפשטות האלוקות בשלימות, ולכן כתוב 'כסאו' בתוספת ו', שש המידות המסתעפים מהאלוקות, ששם ה' יאיר בנשמעות ישראל בהתעוררות{{הערה|תורה אור פג, ב-ג.}}.
*'''והוא ישפוט תבל בצדק''' - בדומה לשבע השמות שיש לרקיע, גם לארץ יש שבע שמות{{הערה|ארץ, אדמה, ארקא, גיא, ציה, נשיה, תבל.}} והשם 'תבל' הוא השביעי והחביב, ועל זה נאמר 'והוא ישפוט תבל '''בצדק'''', '''ב'''' בחינות '''צדק''', בחינת צדק שבגמילות חסדים ותפילה, שהיא צדקה שבהגבלה, ובחינת הצדק שבתורה שהיא צדקה בלי הגבלה, והפסוק מדייק לומר 'והוא' ישפוט, שכוונתו על [[בחינת עתיק]], ששם גם הדין הוא ענין של רחמים{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140211 מאמר ד"ה אתם נצבים, פרשת נצבים וילך תשט"ז].}}.
*'''ויבטחו בך יודעי שמך''' - יודעי שמך כוונתו על מי שמתבונן בשמות האלוקיים, ויודע שה' הוא האלוקים, כלומר שההנהגה האלוקית שלמעלה מהטבע, היא דבר אחד עם הטבע עצמו, וכשהוא חדור בהכרה זו, הוא בוטח בקב"ה כי הוא ממשיך עליו את ההשגחה משם הוי', ומידת הדין וההעלם והסתר לא מעלימים לגביו{{הערה|יהל אור, פרק ט'.}}.