עריכת הדף "תהלים ל"ד" (פסקה)

==ביאורי החסידות==
*'''טעמו וראו כי טוב ה'''' - כדי להרגיש את הטוב טעם באלוקות, לא נדרשת עבודה מפרכת, אלא טעימה בלבד. ומכך ניתן ללמוד לעבודת [[הפצת המעיינות]] שמספיק להטעים את האנשים מאורה של פנימיות התורה וזה יפעל וישפיע ויזרז את ביאת משיח{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשי"ג.}}.
*'''סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו''' - בכל דבר גשמי צריך להתרחק מה'רע' שבו, ולא לרצות בתענוג הגשמי שיש בו, 'ועשה טוב' לרצות לקבל את השפע מהחיות האלוקית המלובשת בו, ול'בקש שלום' בין הדבר הגשמי לבין החיות האלוקות שמחיה אותו{{הערה|היום יום ה' מנחם אב.}}.
*'''סור מרע ועשה טוב בקש שלום''' - הפסוק כולל ג' ענינים כלליים שיש להם ביטוי גם בעבודת ה[[תשובה]]: תשובה על המעשים הרעים ('סור מרע'), על העדרת עשיית הטוב ('ועשה טוב'), ועל לימוד התורה שלא היה כדבעי ('בקש שלום'), המקבילים לג' הקווים שעליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים{{הערה|התבאר באריכות במאמר ד"ה 'לכן אמור' תשכ"א.}}.
*'''עיני ה' אל צדיקים''' - בפרק הקודם נאמר בלשון יחיד 'הנה עין ה' אל יראיו', היינו שההשגחה היא באופן שאינה נרגשת אצל האדם ולכן אינם יודעים מכך ואינם מנצלים את התעוררות הנשמה לעבודת השם, אך בפסוק זה נאמר בלשון רבים, כלומר שהם מרגישים את ההשגחה האלוקית ומנצלים התעוררות זו להוסיף חיות ודביקות בעבודתם{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ח.}}.