עריכת הדף "תהלים ל"ו" (פסקה)

==ביאורי החסידות==
*'''משפטיך תהום רבה''' - חז"ל דורשים בפסוק זה, שאפילו כאשר השלך שולה דגים מן הים, זה בהשגחה פרטית שיקח דווקא דג זה ולא דג שני, שהקב"ה צריך 'לנקום' בו, וזהו המקור בנגלה דתורה לשיטתו של הבעל שם טוב בענין [[השגחה פרטית]], שאינה רק על האדם או על מין המדבר, אלא אפילו על בעלי חיים, ועל כל פרט בבריאה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 149.}}.
*'''אדם ובהמה תושיע ה'''' - בפסוק זה מדבר על גילוי האהבה העצמית כלפי הקב"ה בכריתת הברית שלמעלה מחילוקי הדרגות, ולכן גם מי שהוא בבחינת 'אדם' וגם מי שהוא בבחינת 'בהמה', הוא בהשוואה אחת כלפי ישועת ה' אליו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 372.}}.
*'''כי עמך מקור חיים''' - פסוק זה כולל ארבעה ענינים בסדר השפעת האור לעולמות, מלמטה למעלה: חיים, מקור חיים, אורך, אור. החיים היא האלוקות המתלבשת בבריאה, ונקראת בלשון רבים כי נפרדת ומתלבשת בברואים רבים, למעלה מזה הוא 'מקור חיים' שממנו מגיעה החיות השייכת לעולמות, אך הוא עצמו למעלה מהעולמות{{הערה|ראה במאמר שם באריכות ביאור של ב' אופנים בהבנת הענין של 'מקור חיים'.}}, ולמעלה מזה הוא בחינת 'אורך' האור שלך{{הערה|בשונה ממקור חיים שיש לו שייכות לעולמות, דרגה זו מתייחסת כלפי הקב"ה.}}, והדרגה הגבוהה ביותר היא 'נראה אור', שעל ידי התורה רואים את מעלתם העצמית של נשמות ישראל שנמשכים מעצמותו יתברך{{הערה|ד"ה קומי אור תשמ"ט, ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד רעג.}}.
*'''משוך חסדך ליודעיך''' - הפסוק מדבר על שני סוגי שכר על שני סוגי עבודה, 'משוך חסדך ליודעיך' הוא לאותם העוסקים בידיעת אלוקות, ואף שאין כח אנושי שיכול להשיג את הקב"ה, כאשר יהודי משתדל להיות מ'יודעיך' הוא זוכה להמשכת חסדו של הקב"ה בענין זה שיוכל לדעת ולהבין יותר מכח שכלו, ואילו המשכה באופן של 'צדקתך' שמגיעה מחסדו הגדול של הקב"ה באופן שהוא בלי ערך למעשי הנבראים, נמשך על ידי עבודת התשובה 'ישרי לב'{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשד"מ.}}.
*'''אל תבואני רגל גאווה''' - בספרי הדרוש והרמז מובא שפסוק זה הוא [[ראשי תיבות]] 'אתרֹג', וחשיבות הביטול והריחוק מהגאוה נרמז דווקא ב[[אתרוג]] ולא במינים אחרים מ[[ארבעת המינים]] כדי לרמוז שככל שמדובר באדם נעלה יותר, עלול היוא יותר לבוא לידי ישות וגאווה, ולכן נדרשת אצלו זהירות רבה יותר בענין זה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1163.}}.