עריכת הדף "תהלים נ"ד" (פסקה)

== ביאור הרבי ==
מלשון הפסוק "כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" משמע ש"כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי" ו"וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" היו ביחד. ולכאורה, הרי "כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי" - מידת ה[[חסד]], ו"וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" - מידת ה[[גבורה]], ואיך הם יכולים להיות ביחד, שהרי הם מנוגדים זה לזה?

והביאור בזה: כאשר שני הקווים מתגלים מצד עניינם - הם מנוגדים זה לזה. אבל כשהם מתעלים על ידי גילוי שלמעלה מהם - אינם מנוגדים זה לזה, כי מרגישים בהם רק גילוי שלמעלה מהגדר שלהם. וזה מה שמבואר{{הערה|[[בבא קמא]] דף ע"ה, עמ' א'}}: ""ושמתי כדכד שמשותיך... חד אמר שהם, וחד אמר ישפה, אמר הקב"ה להוי כדין וכדין". [[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] כ"ד, ד' ואילך}} שהם נחלקו בסדר ואופן הגילוי. אחד מהם אמר שעיקר המעלה זה גילוי מלמעלה למטה, שלא יזדככו ויתעלו ממדרגתם, אלא שיאיר גילוי עד שהנבארים יבואו ממילא למדריגה זו. אבל אחד מהם אמר שהנבראים יזדככו ויתעלו , להיות כלים למדריגה זו. והקב"ה הכריע "להוי כדין וכדין" - שיהיה גם גילוי אלוקות עצום, וגם שהנבראים יתעלו ויזדככו כדי להיות כלים לגילוי עצום זה. והטעם ששני דברים אלו יהיו ביחד, אף על פי שהם מנוגדים זה לזה, כי יתגלה גילוי שלמעלה משניהם, שיגלה שמצד ענינם הם לא מנוגדים זה לזה. וגם אצל [[דוד המלך]] היה גילוי זה: "כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי" - גילוי הגבוה של [[חסד]] מתלבש בגדרי מטה של [[גבורה]] - "וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי"{{הערה|על פי [[מאמר]] ד"ה ונגלה כבוד הוי' תשט"ו}}.