עריכת הדף "תהלים נ"ה" (פסקה)

==בחסידות==
*'''ערב ובוקר וצהריים אשיחה ואהמה''' - מצד דביקות הנשמה באלוקות, סדר התפילות הוא שהתפילה הראשונה היא שחרית המורה על אור וגילוי, ולאחר מכן מנחה וערבית, ואילו מצד 'מעשה בראשית', הסדר של התפילות הוא שהתפילה הראשונה היא תפילת ערבית, שזהו מצב של חושך והעלם והסתר, שכל העולם נברא בתחילתו, והעבודה היא 'הולך ומוסיף ואור', לגלות את האור האלוקי בעולם, ובעבודת האדם תפילת ערבית היא גם התפילה הראשונה שנותנת כח לעבודת השם של כל יום המחרת, והיא גם הסיום והשלימות של עבודת היום שלפניה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 125, וחלק כ"ה עמוד 155.}}.
*'''ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי''' - חז"ל אומרים בפרקי אבות{{הערה|ו', ג'.}} שלמרות שדוד המלך למד מאחיתופל שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, ובחסידות מבואר שהיות ותורתו של אחיתופל היתה מן השפה ולחוץ, בלי קדושת התורה, הוא למד ממנו רק את מה שלימד אותו בפועל, ולא מעבר לכך, ואילו כשלומדים עם קדושת התורה, אזי אפילו כשלומד מחבירו אות אחת בלבד, מכיון שהתורה היא אין סופית, אפילו אות אחת שבה - כוללת בפנימיות את כל התורה כולה{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ז עמוד 385. ביאורים לפרקי אבות פרק ו' משנה ג'.}}.
*'''השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך''' - כשליהודי יש [[בטחון]] מוחלט בקב"ה, פועל הוא שהקב"ה ידאג לכל המצטרך לו הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|ספר המאמרים עזר"ת עמוד קז. סוף דיבור המתחיל 'ולא זכר' תרפ"ח, ספר המאמרים תרצ"ט עמוד 21, ועוד.}}, וכשהוא מקבל על עצמו החלטה טובה בתוקף, אף שהיא למעלה ממעמדו ומצבו, ועושה זאת מתוך בטחון שיצליח, הקב"ה מסייע לו ונותן לו את הכוחות לקיים אותה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ' עמוד 535, משיחת עשרה בטבת תשל"ח.}}.
*'''פדה בשלום נפשי''' - פסוק זה מבואר בעשרות מממאמרי רבותינו נשיאינו לאורך הדורות ובאלפי מובאות, כשהתוכן הכללי של הביאורים הוא שזהו אופן הפדיה הנעלה ביותר, שאין צורך במלחמה כיון שאפילו המנגד נהפך לאוהב ומסייע בעבודה, וזאת בזכות העבודה של 'ברבים היו עמדי', בזכות ההתעסקות עם הרבים{{הערה|ראו סיכום מביאורי רבותינו נשיאינו בזה במאמרו של הרב רייטשיק בפיסקה 'לקריאה נוספת', מתוך גליון 'בני היכלא'.}}.
*'''כי ברבים היו עמדי''' - כשיהודי לומד את התורה באופן של 'עסק' שעסוק בזה כל היום ואפילו כשעוסק בעניני הרשות מחשבתו עוסקת בתורה, אזי זוכה ל'פדה בשלום נפשי' ולא רק שאין לו מניעות בעבודת השם, אלא שעניני העולם עצמם עושים עמו 'שלום' ורבים היו עמדי', שהם עצמם מסייעים בעבודתו (ועל דרך הנאמר שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד){{הערה|ספר המאמרים מלוקט כסלו-שבט עמוד קמט.}}.
*'''ואני אבטך בך''' - יהודי צריך להעמיד את עצמו למעלה מכל החשבונות של יצר הרע ולא להיכנס עמו בכלל לשקלא וטריא ובאופן של שמחה, ועל ידי זה הופך גם את היצר הרע עצמו שיסייע לו בעבודתו{{הערה|שיחת י"ט כסלו ושבת פרשת וישב ה'תשל"ו.}}.