עריכת הדף "תהלים נ"ו" (פסקה)

==בחסידות==
*'''למנצח על יונת אלם''' - כנסת ישראל נמשלו ליונה, ו'אלם' מורה על בחינת הביטול, בחינת השתיקה של ספירת ה[[כתר]], ועם זאת נאמר 'רחוקים', שלכאורה סותר בחינה נעלית זו, אלא שעל דרך הרגיל הרגשת הריחוק מפריעה לאדם בעבודת ה', אך כשהוא בבחינת ביטול - אין זה מפריע לעבודתו{{הערה|תורת מנחם חלק ח' עמוד 189.}}. הביטול הרמוז בפסוק זה, הוא ביטול שלמעלה מהשגה{{הערה|אור התורה הוספות לחג השבועות עמוד 30.}}.
*'''לדוד מכתם''' - חז"ל מפרשים בכך ג' אופנים: שהיה מך ותם, שהיתה מכתו תמה שנולד מהול, שכשם שהקטין עצמו לפני שמלך - כך לאחר שמלך. והדבר מקביל לג' הגדרים במצוות מילה: שלא להיות ערל. להיות מהול, למול. משמעות הדברים בעבודת השם היא שלא להיות תחת ממשלת הקלפיה, להוסיף בעבודתו ולעלות בקודש, והעבודה שלמעלה מטעם ודעת, עצם קיום רצון השם - ודוד היה שלם בכל שלושת הענינים האלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 44 ובהערה 58. שיחת חג הפורים תשי"ט.}}.
*'''עלי אלוקים נדריך אשלם תודות לך''' - חז"ל לומדים מכך שנאמר בלשון עתיד, שקרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא, והטעם לכך הוא משום שכל ענין התפילה הוא שאדם שואל צרכיו וחסרונו, ואילו לעתיד לבוא העולם יהיה על מילואו כך שענין התפילה והכפרה שבקרבנות יתייתרו, ורק הענין של תודה שמורה על התוספת והגילוי האלוקי שלמעלה מהטבע - יהיה שייך גם לעתיד לבוא{{הערה|דיבור המתחיל 'מזמור לתודה' ודיבור המתחיל 'והנה ישכיל עבדי' תשי"ז.}}.