עריכת הדף "תהלים פ"ט" (פסקה)

==תוכן המזמור==
המזמור מתחיל בדברי שבח לה', ולאחר מכן מתאונן על אריכות הגלות וביטול מלכות בית דוד.

ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "המשורר מאונן ומקונן בהספד מר על החלאים והיסורים שסובלין ישראל בגלות ומזכיר הכל בפרטות".

בחלקו הראשון של המזמור{{הערה|עד פסוק לט.}} מספר המשורר בשבחו של הקב"ה, כפי שהוא מעיד על עצמו: "חסדי השם עולם אשירה", ובחלק השני מקונן על אריכות הגלות. אף שהיה ניתן לחשוב שכל הקדמת השבח היא להגדיל את הטענות שבחלק השני, וכפי שכתב האבן עזרא שאחד מחכמי ספרד היה מדלג על המזמור הזה מפאת הטענות הקשות שכלולות בו כלפי הקב"ה, אך כיון שזהו חלק מהמזמורים של דוד '''נעים''' זמירות ישראל, מוכרחים לומר שכוונת המשורר היא בעיקר לסיום המזמור, להגדיל את ההדגשה שלו על הבטחון העצום שלו שבוודאי למרות הקושי והגלות, תבוא הגאולה במהרה{{הערה|שם=הקדמה}}.