עריכת הדף "תהלים צ"ג" (פסקה)

==בחסידות==
*'''ה' מלך גאות לבש''' – יש את ענין המלוכה העצמית, שהיא שייכת גם בלא הנבראים, ו'גאות לבש' היא הוספה, שהמלכות של הקב"ה נמשכת בפועל על הנבראים, וכשאומרים מזמור זה בראש השנה, ממשיכים את ב' הבחינות במלכות ה', לא רק המלוכה השייכת לנבראים, אלא גם את המלוכה העצמית{{הערה|שיחת כ"ב אלול ה'תשמ"ט.}}. ובפרטיות, יש כאן ג' בחינות, ענין המלוכה מצד המלך, ענין ה'גאות' שבאה על ידי השבח של הנבראים שמשבחים אותו, ושכל זה לגביו אינו אלא 'לבוש' לצורך הזולת ולעצמו אינו צריך לכל זה, ובראש השנה בני ישראל ממשיכים את כל ג' הבחינות מחדש, ובזכות זה הקב"ה משפיע גם להם בעבודתם במידה כנגד מידה בכל ג' ענינים אלו{{הערה|ד"ה אתם ניצבים ה'תשל"ז.}}.
*'''גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר''' – הפסוק מונה שני סוגי לבוש, הלבוש הראשון הוא לבוש מלכות, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת 'עוז', והסדר הוא שקודם מגיעים ללבוש החיצוני, ורק על ידי זה מתעלים ומגיעים גם ללבוש הפנימי{{הערה|ד"ה ה' מלך גאות לבש ה'תשל"ב. וראו ד"ה אחת שאלתי ה'תשט"ו. שיחת שבת פרשת חוקת בלק ה'תשל"ב. מכתב כללי כ"ה אלול ה'תשד"מ. מכתב כללי ליום ראשון דסליחות ה'תשי"ג. מכתב כללי לראש השנה כ"ה אלול ה'תשי"ט.}}.
*'''לבש ה' עוז התאזר''' – תיבת 'התאזר' היא ב[[גימטריא]] תרי"ג, והרמז בכך הוא שדברי התורה שמעמידים את האדם (דוגמת ה[[חגורה]] שחוגרת את ה[[מתניים]] שמעמידות את האדם) צריכים כל הזמן חיזוק, ועיקר ההדגשה הוא על הלכות התורה יותר מאשר על קיום המצוות{{הערה|משיחת שבת פרשת יתרו ה'תש"מ.}}.
*'''אדיר במרום ה'''' – חז"ל דורשים פסוק זה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ אדר, והטעם ששמו יוצא למרחוק והשדה נקראת על שמו, וברוחניות הפירוש הוא שאדם צריך ליטוע עוגן חזק ותקיף בעבודתו שיחדור בו כל כך עד שישפיע על כל עבודתו ועל כל סביבתו{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים-שקלים ה'תשמ"ה.}}. וענין זה קשור במיוחד עם חודש אדר{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 312.}}.