עריכת הדף "תהלים צ"ז" (פסקה)

==בחסידות==
*'''ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים''' - הלשון 'גילה' היא שמחה שכלולה בה גם יראה, ויראה זו שומרת על השמחה שלא יבואו ממנה דברים בלתי רצויים, ורק כאשר אין חשש מענינים בלתי רצויים יכולה להיות שמחה בטהרתה בלי כל הגבלה. זו הסיבה שב'ארץ' שהוא מקום של ארציות כתוב הלשון גילה בלבד, ודווקא באיים רבים, המורה על מקום מזוכך יותר, יכולה להיות שמחה בלי הגבלה, ולכך ניתן להגיע על ידי הגילוי האלוקי שלמעלה מהעולם, באופן של "ה' מלך"{{הערה|שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ז.}}.
*'''נעוץ סופן בתחילתן''' - מוכרחים לומר שיש קשר בין תחילת ה[[שיעור תהלים יומי]] לסופו. כך לדוגמא הפסוק 'ה' מלך תגל הארץ' שפותח את שיעור התהילים של כ"א בחודש, קשור עם סיומו, בסוף פרק ק"ג "ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו", ששלימות המלוכה של ה' היא כשכל הארץ ובכל מקום שרק יהיה מלאים במלכות השם, ויתירה מכך, אפילו נבראים כאלו שלא בטלים למלכות ה' אלא שהקב"ה שולט עליהם ביד חזקה נגד רצונם, גם הם מגיעים להכרה של 'ברכו השם כל מעשיו'{{הערה|משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשמ"ו. וראה ביאור באופן נוסף בשיחת ליל ו' דחג הסוכות ה'תשמ"ח.}}.
*'''אור זרוע לצדיק''' - מה שמיוחד בענין הזריעה היא שהצמיחה מגיעה על ידי הריקבון של הגרעין דווקא, וזה הקשר לעבודת הצדיקים שנאמר בה לשון זריעה דווקא, כי דווקא על ידי הביטול והמסירות נפש של בני ישראל ("ועמך כולם צדיקים"), מתגלה כח האין סוף של הצמיחה וההולדה בתוספת עד אין קץ{{הערה|ד"ה נתת ליראיך נס להתנוסס ה'תשל"ו, ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד קצט. וראה ביאורים נוספים בד"ה 'ויזרע יצחק' ה'תשכ"ה ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד עג. ד"ה קטנתי מכל החסידים (הראשון) ה'תשי"ז. שיחת שבת פרשת בלק ה'תשל"ז.}}.