עריכת הדף "תהלים ק"ו" (פסקה)

==בחסידות==
*'''הללוי' הודו לה' כי טוב''' – ב[[שיעור תהילים היומי]] אומרים את מזמורים קו-קז יחד,כיון שיש ביניהם תוכן משותף, מזמור קו מדבר על יציאת מצרים וכללות הגלות שלאחריו, ואילו מזמור קז עוסק בהודאה על היציאה מן הגלות, והדבר מורה שאפשר לעבור ברגע אחד ממצב של גלות לגאולה, הן ביחס לכללות ישראל, והן ביחס לכל אחד בפני עצמו הן ברוחניות והן בגשמיות, שיכול לעבור ממצב של גלות לגאולה{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשמ"ב. וראה ביאור נוסף בשיחת כ"ב סיון ה'תשמ"ה.}}.
*'''מי ימלל גבורות השם ישמיע כל תהלתו''' – הבעל שם טוב פירש את המילה 'ימלל' שהוא גם מלשון שבירה וביטול, שעל ידי שאדם משמיע תהלותיו של הקב"ה, הוא משבר את הדינים ("גבורות השם") הבאים עליו{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים חלק א' סוף עמוד צה. כתר שם טוב הוספות הוצאת תשנ"ט סע"ב-ג. שיחת שבת פרשת מצורע ה'תשי"ז.}}. 
*'''אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת''' – חז"ל דורשים פסוק זה על מי שמפרנס את בני משפחתו הקטנים שעל פי דין אינו מחוייב לזון ולפרנס אותם, שאזי הצדקה היא במשך כל היממה 'בכל עת', והצדקה היא הן בגשמיות והן ברוחניות, שדואג לחנך אותם, ובזה מעלת האישה גדולה על מעלת האיש היות שהוא רק דואג להכין את הדברים והאשה היא זו שמבצעת אותם בפועל. ובהקבלה לעולמות העליונים, שהכל משתלשל מלמעלה, ה'איש' הוא הקב"ה שנותן ליהודי את הכוחות ואת היכולת לבצע את העבודה, ובני ישראל הם ה'אשה', כנסת ישראל, שמבצעת זאת בפועל, ומעלת האשה גדולה על מעלת האיש בזה שהיא המבצעת בפועל, שדוקא על ידם נעשה העולם דירה מוכשרת להשראת השכינה האלוקית{{הערה|תהלים עם פירוש תהלום מנחם חלק ד' עמוד קנז.}}.
*'''ויעמוד פנחס ויפלל''' – בפסוק זה שני פירושים, אחד מלשון תפילה, והשני מלשון 'פלילים' שעשה משפט בחוטאים, והקשר בין שני הפירושים הוא שכל פעולתו במשפט החוטאים במסירות נפש, היתה בכח עצמו, שהוא ענין התפילה שענינה הוא מלמטה למעלה, וזו ההוראה לכל אדם שעם כל ההפלאה והזכות בהמשכה מלמעלה, אין זה מגיע למעלת האדם ש[[עבודה בכח עצמו|עובד בכח עצמו]]{{הערה|שיחת שבת פרשת מטות מסעי ה'תשכ"ו.}}.
*'''וירע למשה בעבורם''' – כאשר המנהיג לא מצליח לפעול על הקהל שהוא מופקד עליהם, זוהי רעה גדולה עבורו וגדולה הרחמנות '''עליו''', ומעין המנהיג שבדור כך הוא הדבר אצל כל אחד ביחס לענינים שעליהם הוא יכול להשפיע{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד שכא.}}.