עריכת הדף "תהלים ק"ט" (פסקה)

==בחסידות==
*'''ואני תפילה''' - מבואר שבחינת התפילה הולכת על ספירת המלכות שאין לה מגרמה כלום ולכן שואלת ומבקשת, ותיבת 'אני' לא רק שלא מבטאת גאווה או ישות, אלא אדרבה, מסמלת את תכלית הביטול עד שכל ענינה הוא להיות תפילה בלבד, טפילה ומחוברת לקב"ה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב ה'תשל"ה. וראו גם  מאמר ד"ה זה יתנו ה'תשח"י. שיחות י"ב-י"ג תמוז ה'תשמ"ח.}}.
*'''ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו''' - בתפילה לא נוגע מה המצב של זה שמתפללים עבורו כיון שההמשכה היא למעלה מסדר ההשתלשלות, ולעומת זאת ברכה נוגע מצבו של מקבל הברכה כיון שענינה הוא ההמשכה בפועל של מה שיש למעלה, ואם ההנהגה חסרה גם הברכה חסרה ואין מאין להמשיך ולברך, ולכן כאשר 'לא חפץ בברכה', אזי בדרך ממילא 'ותרחק ממנו'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 40 משיחת כ' מנחם אב ה'תשי"ב.}}.
*'''ולבי חלל בקרבי''' - העבודה שמהפכים את הרע לגמרי ומנצחים אותו באופן מוחלט עד שאין התעסקות כלל עם הרע, נעלית יותר מהעבודה של 'אתכפיא' שנלחמים בו ומנצחים אותו ומתעסקים איתו כל הזמן{{הערה|ד"ה ואברהם זקן ה'תשד"מ.}}, אך יש מעלה גם בעבודה של אתכפיא, ואצל דוד היה את שני המעלות דם יחד, שהגיע למעלה של 'לבי חלל בקרבי' שהפך את הרע לטוב, אלא שעשה עבודה זו עצמה באופן של אתכפיא{{הערה|שיחת שבת פרשת תרזיע מצורע ה'תשמ"ח. שבת פרשת ניצבים ה'תשמ"ח. וראו שיחת פורים קטן ה'תשמ"ו. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ו. לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1301 משיחת חג השבועות ה'תשי"ז.}}.
*'''כי יעמוד לימין אביון''' - מפסוק זה ניתן ללמוד את המעלה של [[קנה לך חבר]], שיהודים מסייעים זה לזה ומחזקים זה את זה בעבודת השם, שפועל יותר ממה שהאדם עושה הסכם עם עצמו מבלי לשתף בכך את החבר וכו'{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשמ"ו.}}.