עריכת הדף "תקיעת שופר" (פסקה)

===הקולות וסדר התקיעות===
חז"ל קבעו שתקיעת שופר בראש השנה דומה לתקיעה של [[שנת היובל]], ומכך שהמונח "תרועה" מופיע בהקשר של ראש השנה והיובל שלוש פעמים{{הערה|אמור כג, כד; בהר כה, ט; פינחס כט, א.}}, נלמד שיש להריע שלוש פעמים. כמו כן, מהפסוק {{ציטוטון|והעברת שופר תרועה . . תעבירו שופר בכל ארצכם}}, למדו חז"ל שיש לתקוע בשופר תקיעה פשוטה לפני ואחרי כל תרועה{{הערה|ראש השנה לג, ב-לד, א.}}. בהתאם לכך, המצווה מהתורה כוללת תשעה קולות: שלוש תרועות ושש תקיעות.

"תרועה" תרגומה לארמית "יבבא", היינו קול שבור, דומה לבכי. חכמים הסתפקו מהי ה"תרועה" האמורה בתורה: האם הכוונה לקולות הקצרים (הבאים בתחילת הבכי, ונקראים בפינו 'שברים'), או לקולות הקצרצרים (הבאים בסופו, ונקראים בפינו 'תרועה').

לכן תיקנו חז"ל לתקוע שלוש פעמים תשר"ת (תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה), על פי ההנחה שהתרועה כוללת את שני הקולות יחד; אחר כך שלוש פעמים תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה), על פי ההנחה שה'תרועה' היא רק מה שמכונה בפינו 'שברים'; ואחר-כך שלוש פעמים תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה) על-פי ההנחה שה'תרועה' היא רק מה שאנו מכנים 'תרועה'{{הערה|ראה רמב"ם הל' שופר פרק ג, הלכות א-ג. טור, שולחן ערוך ושו"ע אדה"ז אורח חיים ריש סימן תקצ.}}.

כל אלה יוצרים סדרה של שלושים 'קולות' (תקיעות, שברים ותרועות). את הסדרה הזאת תוקעים בבית הכנסת אחרי קריאת התורה, והיא נקראת 'תקיעות מיושב', מפני שבעבר היה נהוג שהקהל יושב באותה שעה.

נוסף על כך תיקנו חז"ל לתקוע לאחר מכן, ב[[תפילת מוסף]], והן נקראות 'תקיעות מעומד' (מכיוון שהציבור עומד בתפילת מוסף, והיה נהוג לעמוד גם בשעת החזרה). תוקעים אותן אחרי כל אחת משלוש הברכות המרכזיות: מלכויות, זיכרונות ושופרות. למנהג הספרדים תוקעים בכל פעם תשר"ת תש"ת תר"ת, וכן מנהג החסידים וחב"ד. לנוסח אשכנז תוקעים בכל פעם תשר"ת. הספרדים, החסידים וחב"ד תוקעים גם בתפילת לחש, ולפי מנהג אשכנז תוקעים רק בעת חזרת שליח הציבור.

הנוהגים על פי הקבלה תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת גם באמצע [[קדיש תתקבל]] שאחרי החזרה.

למנהג חב"ד תוקעים אחרי התפילה שוב שלושים קולות - לפי סדר התקיעות של 'מיושב'.