עריכת הדף "אותיות האל"ף בי"ת" (פסקה)

==לימוד קריאת האותיות==
{{ערך מורחב|לימוד האותיות והנקודות}}
לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים.

בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}.

הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו.

בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}.