עריכת הדף "חב"דפדיה:פארבריינגען/ארכיון 5" (פסקה)

== המנהיג במדינה ההיא ==

רגע לפני צאת יום ההילולא הגדול והקדוש, ברצוני שתף את המשתמשים שיחיו בסיפור מיוחד, שסופר אתמול באוזניי בפרסום ראשון ממש: בער שיהן ר' לוי יצחק כרב, היו יהודים רבים שנאלצו לעבוד גם ביום שישי עד שעת צוהרים אוחרת. מטבע הדברים, המרחק מחילול שבת לשמירתה בדרך הביתה לא היה גדול. לוחות שנה עם זמני השבת לא היו קיימים אז שם (הם הופיעו רק עשרות שנים אחר מכן על ידי הב לוין שהליח להערים על השלטונות ולהכניס בלוחות מידע יהודי וכיו"ב), ויהודים רבים חששו בשעה שהגיעו לביתם שחלילה הגעו לאחר כניסת שבת.{{ש}}
ומה עשה ר' לוי'ק? עמד במשך צוהריי היום על גג ביתו ועישן. כך הוא עד עד כניסת השבת על מנת להרגיע ולעודד את אותם יהודים ולהעביר את המסר שאם הרב עדיין עומד על גג ביתו ומעשן - הם לא חיללו את השבת.{{ש}}
מכך בולטת איפה הננקודה שדיבר הרבי על היותו של ר' לוי'ק ממשיכם של רבותינו נשיאינו במדינה ההיא. כי נשיא הוא מי שכל כולו מסור ונתון אל שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקירבו (ומשה - באיזה פנים אתה מבקש להיכנס לארץ?). הוא מוסר את זמנו מרצו וכוחותיו למען הדור. כפי שאמר הרבי הריי"צ בעת גלולתו בקאסטרמא בעת שנמנע ממנו כתיבת מכתבים ליהודים - לשם מה יש צורך ביד זו וביאר הרבי כי כל עניינה של ידו של הנשיא היא למען היהודי השני, ואם אין ידו יכולה לסייע בכך - מה צורך יש בה?{{ש}}
כך גם אמר אחד מרופאי המלך (איני זוכר איזה מהם בדיוק) לגבי החסידים שחשבו שלמען בריאותו של הרבי כן צריכים בדווקא לעבור ולקבל מידו הקדושה.{{ש}}
לחיים לחיים!--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 15:51, כ' באב, ה'תש"ף 15:51, 10 באוגוסט 2020 (UTC)