עריכת הדף "אברהם יהודה חן" (פסקה)

===ארץ ישראל===
בשנת [[ה'תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[תל אביב]] שם היה מראשוני מתפללי [[בית הכנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי]]. בשנת [[ה'תרצ"ז]] (1937) עבר ל[[ירושלים]] והוזמן לכהן כרב 'בית המדרש הרמב"ם', הדבר פורסם בביטאון שערי ציון והוא התברך על מינויו בין היתר מפי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.

בשנת [[ה'תרצ"ט]], כשנוסד המרכז לתרבות דתית שליד מחלקת התרבות בוועד הלאומי, נבחר לעמוד בראשו. לאחר קום המדינה המרכז הפך למחלקה לתרבות תורנית במשרד לענייני דת ומשרד החינוך והוא היה הראשון שעמד בראשה, בתפקיד זה החזיק עד [[ה'תשי"ד]]. [[זלמן שז"ר]], שהיה אז מבכירי הסוכנות היהודית סייע לו רבות בתפקידו זה.

בשנים [[ה'תש"א]] (1941) - [[ה'תשי"ד]] (1954) היה גם רב שכונת בית הכרם בירושלים. בהתכתבות הלכתית שניהל עם הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], כתב אליו:
ידידי הרב הגאון החכם השלם וכו' ר' אברהם חן שליט"א הרב דבית הכרם.

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]], הרב אברהם חן יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[שלמה יוסף זווין]] פעלו רבות בעניין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. 

באותה תקופה התגורר בשכונת רחביה, והוקם בביתו שיעור קבוע ב[[חסידות]] בשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד|'''חוגי חן''']]" שהתקיים בביתו. בין משתתפי השיעור היו אישי רוח כ[[זלמן שז"ר]], מגיד השיעור הראשון היה הרב [[משה לייב שפירא]] ראש [[ישיבת תורת אמת]], אחריו הרב חן, ולאחר פטירתו מסר את השיעור הרב [[שלמה יוסף זוין]] כשלאחריו המשיך הרב [[עדין אבן ישראל]].

בעיתון "דבר" נכתב כי [[ברל כצנלסון]] ביקש לפרסם את כתבי הרב חן בהוצאת עם עובד, ויהודה לייב מיימון ביקש לפרסמם במוסד הרב קוק, אך "לא נסתייע הדבר" כלשונו.

בארץ כיהן בתפקידים שונים בוועד הלאומי ובמשרד החינוך. היה איש 'המזרחי'. כתב ספר על [[עלילת בייליס]] ומאמרים רבים שחלקם נדפסו בספר "במלכות היהדות". ( שי"ל ב3 חלקים)

הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי הסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג - בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה".