עריכת הדף "אהבה המסותרת" (פסקה)

==שרשה ''באלוקות''==
בשורש אהבה זו  התבארו כמה מדריגות; משם הוי', מ[[שם י"ה|שם י-ה]], ומהאור ש[[למעלה מהשתלשלות]].

בכל נשמה יש בחינת שם הוי'{{הערה|תניא ספט"ז, פל"ט.}} כמו שכתוב כי חלק הוי' עמו{{הערה|דברים לב ט'.}}, אלא שבפרטיות יש בזה שתי דרגות{{הערה|לקו"ת לג"פ לא ב'.}}: אצל [[בעלי עסקים]] נמשכת הנשמה מבחינת ו"ה, ואצל [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] מי"ה (ושתי בחינות אלו הן הנקראות אחותי וכלה, או אהבת עולם{{הערה|שם=אהבת עולם|עולם כאן הוא מלשון נצחיות, והיא '''למעלה''' מאהבה רבה (תנא דבי אליהו חלק א' ריש פ"ו, הובא והוסבר בלקו"ת במדבר ט ד'. משכני תרכ"ו פ"א. מים רבים תרל"ו רפנ"ח).}}. הטעם שאין בכח ה"[[מים רבים|מים הרבים]]" לכבות אהבה זו, כי אין בכח רשות הרבים ([[טרדות הפרנסה]]) לכבות רשות היחיד (שם הוי', יחידו של עולם){{הערה|מים רבים תרל"ו פרק ס"א, לקו"ת לג"פ נט ב'.}}

שרש גבוה יותר הוא בשם י-ה{{הערה|לקו"ת חקת סו ב'. מים רבים תרל"ו ריש פס"ב.}}. אהבה זו טבעה כרשפי אש (ככתוב רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה). ואחד הטעמים שאין המים רבים יכולים לכבותה (הגם שטרדות הפרנסה הם גבורות עצומות), כי תכלית גבורות אלו היא אדרבה  - לעורר את האהבה (שעל ידם בא האדם לאהבה נעלית יותר){{הערה|מים רבים תרל"ו פע"ה.}}.

ושורשה הנעלה ביותר הוא באור שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|מים רבים תרל"ו פע"ג. לקו"ת לג"פ נט ג'.}}. וטעם שאין המים רבים דנפש הבהמית יכולים לכבותה, כי מעלת שורש נפש הבהמית על האלוקית הוא רק מצד ההשתלשלות{{הערה|ששורשה בתוהו ואילו שורש נפש האלוקית בתיקון.}}, אבל מצד האור שלמעלה מהשתלשלות קודם שורש האדם '''לכל'''{{הערה|דזהו מה שאמרו רז"ל (סנהדרין לח א') '''[[עבירה|דכשחטא]]''' אדם אומרים לו [[יתוש]] קדמך. והחרים תרל"א עמ' יט, לקו"ת שמיני עצרת פו ג'}}. אור זה  נקרא גם "צור"{{הערה|לקו"ת אחרי כו ג.}}, "קדם"{{הערה|לקו"ת שמע"צ פג ב-ג, עפ"י אוה"ת שמע"צ א'תתכ.}}, "חושך" ו"צל"{{הערה|לקו"ת שמע"צ פו ד, אלא ששם מדבר בבחינת [[חושך]] '''שלמעלה''' מאור שנברא ביום הראשון. ואילו בלקו"ת שה"ש ה ד מדבר שחושך הוא בחינת יחידה '''שלמטה''' ומקבלת מאור הראשון.}}, "[[אור שנברא ביום הראשון]]"{{הערה|שם=אור שנברא ביום הראשון|תו"א מד ג, לקו"ת ראה לב ב.}}.