לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אחדות פשוטה
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בתורת הרבי== במכתב מ[[י"ג ניסן]] בשנת [[תשכ"ג]] עונה הרבי לאישה שטענה על תחושת בדידות הניכרת אצלה. במענה כותב הרבי, שהוא מתפלא מאוד, שהרבי ידוע פתגמו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]], ש{{מונחון|'''"חסידות האָט אויפגעטאָן אַז מ'איז ניט עלענד כו'"'''|החסידות פעלה במה שסילקה ענין הבדידות}}, שאם הבדידות נוגעת להקשר בין חסיד לרבי, על אחת כמה וכמה יש להקשר ושייכות שבין אדם לסביבתו, ופשוט שכך הקשר שבין ה' ובני ישראל, ובמיוחד הענין על פי יסדות תורתינו בענין [[השגחה פרטית]], כפשוט, אשר הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל הנעשה בעולם, והשגחתו וברכתו והשפעת טובו, הרי אחד מהם, כי מקורם אחדות הפשוטה. [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)