עריכת הדף "אנא בכח" (פסקה)

==עניינה בתורת הקבלה והחסידות==
בתורת ה[[קבלה]] מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "[[שם מ"ב]]". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן במצבים רבים בהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אנו אומרים 'אנא בכח' (לדוגמה: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת).

זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו ב[[מדבר]] בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ [[מצרים]], ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל [[ארץ ישראל]].

בתפילת אנא בכח יש שבעה משפטים כנגד שבע ה[[ספירות]] מ[[חסד]] עד [[מלכות]]. בכל משפט מופיעים שש מילים וכל מילה היא כנגד הספירה הפרטית חסד שבחסד וכן הלאה, אך בספירה הפרטית לא מוזכרת המלכות, אותה מזכירים בראשי התיבות של המשפט שרואים או מציירים במחשבה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/92b.htm לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב] {{ספרייה}}}}.

בתורת הקבלה והחסידות מבואר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/34d.htm לקוטי תורה בהעלותך לד, ב] {{ספרייה}}}} שתפילת אנא בכח קשורה ל[[קריאת שמע]] שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעלייה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשור עם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה 72 תיבות מ"והיה" עד "ושמתם את" עניין שם ע"ב קשור עם החסד ולכן האהבה המדוברת בפרשת והיה אם שמוע אינה בכל מאדך אלא רק עד בכל נפשך.

בחסידות מקשרים את אנא בכח ל[[מנורה]] הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.

עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - [[אב"ג ית"ץ]] הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו [[לימוד התורה]] מתוך [[ביטול]]. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות ה[[תפילה]] שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב] {{ספרייה}}}}.