עריכת הדף "אקדמות" (פסקה)

==אגדות==
אודות נסיבות חיבור הפיוט ישנם מספר אגדות, כאשר לפי דעה אחת היה זה בשנת ד'קכ"א שהיהודים היו צריכים לשלוח משלחת מיוחדת להביא תלמיד חכם מעשרת השבטים אל מעבר לנהר הסמבטיון, שעל פי הגילוי שהתגלה לחכמים בחלום היה היחיד שבכוחו להילחם בכומר שהצר להם, ורבי מאיר בר רבי יצחק נבחר לעמוד בראש המשלחת, כשרבי מאיר עצמו נותר מעבר לנהר הסמבטיון ולא יכל לחזור ממנו, כיון שרק ב[[שבת]] מתאפשר לחצות את הנהר והדבר היה מותר לו רק בהליכתו כשהיה בדבר משום פיקוח נפש שדוחה את קדושת השבת, ולא בחזרתו. כיון שרבי מאיר ידע שלא יוכל לחזור חיבר את הפיוט והעניק אותו לזקן היהודי לקראת יציאתו.

לפי גרסה אחרת, אירע הדבר בשנת ד'תע"א, וכאשר אותו זקן מעשרת השבטים הצליח לנצח את הכומר, היה זה ערב חג השבועות והוא כתב את פיוט האקדמות כשבאקרוסטיכון רמז לשליח שנטל עליו את המשימה: "רבי מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן חזק ואמץ".

בשער הכולל מופיעה גרסה נוספת שהפיוט חובר בשנת תתס"ב{{הערה|שם=שער הכולל|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=109 פרק מ' פסוק י"ז].}}.

מסורות אלו נוגדות מסורות אחרות הטוענות למקום קבורתו של רבי מאיר באירופה או בארץ ישראל בגוש-חלב.

בספר התודעה מופיע מסורת נוספת שבנו של המחבר נהרג על קידוש השם במסעי הצלב של שנת תתנ"ו, וגם הוא עצמו קידש שם שמים בויכוח עם הכמרים שכפו עליו, ולאחר שניסו לכפות עליו להמיר את דתו, ענה להם בעזות מבלי להתפעל מהם, והוא נפטר תקופה קצרה אחרי הויכוח, והותיר אחריו את הפיוט 'אקדמות'

אגדה נוספת שנקשרה בפיוט היא על קהילת וורמייזא עצמה, עיר מגוריו של רבי מאיר מחבר הפיוט, שלא נוהגים לקרוא בה אקדמות בעקבות מאורע בו [[שליח ציבור]] השתפך בקול נעים בעת הקריאה של האקדמות עד שיצאה נשמתו{{הערה|לעומת זאת בספר התודעה מופיע ההסבר שבקהילת וורמייזא עצמה לא נתקבל המנהג מלכתחילה מפני עגמת הנפש על מחבר הפיוט שאהבו אותו מאד, ופיוט זה הזכיר להם את מותו, וכן מכיון שגם פחדו שלא להכעיס על ידי כך את שכניהם הנוצרים שאתם היה לו הויכוח, ושבפיוט זה דברי ניצוח קשים כנגדם.}}.