עריכת הדף "ביתא ישראל" (פסקה)

==הפולמוס ההלכתי==
;חששות הלכתיים:
*התערבות והשתלבות של גויים בתוך הקהילה, מבלי שיעברו גיור
*נישואין פסולים וצאצאים הנחשבים מבחינה הלכתית כממזרים כיון שהגירושין לא נעשו על פי הדרישות ההלכתיות אלא רק על פי המנהגים שהתקבלו
*גם אלו שהצטרפו אל הקהילה וקיבלו את מנהגיה, יש ספק בנוגע לגיור כיון שבני הקהילה הוכרחו לבצע מעשים הנוגדים את האמונה ומבטלים ממילא את הגירות
*במשך שנים רבות בני הקהילה עברו תקופה של מסיון, מלחמות ונידודים, שמקשים על הבירור של מקור מוצאם והשתייכותם לקהילה המקורית

;גישות הלכתיות:
*[[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]], הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]], פסקו בשנת [[תש"ב]] כי רובם הגדול של בני הקהילה נראה שייכים ל'גזע היהודי' אך כדי לצאת מידי ספק צריכים הם לעבור גיור בתנאים קלים מהרגיל, גם לאחר התמנותו של הרב הראשי הרב [[יצחק נסים]] המשיך להחזיק בדעה ההלכתית של קודמיו לתפקיד ואף התנגד להעלאה המונית של בני הקהילה.
*הראשון להכיר ביהדותם באופן מלא היה הרב [[עובדיה יוסף]] שהוציא פסק הלכתי המצדד בדעה זו בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|היה זה קודם התמנותו לרב הראשי, ובניגוד לעמדתם הברורה של הרבנים הראשיים שלא קיבלו את פסיקתו ודרשו שבני הקהילה יעברו גיור לחומרא. רק בשנת [[תש"פ]] אומצה דעתו באופן רישמי על ידי הרבנות הראשית.}}.
*במקרה דומה של קהילת 'בני ישראל' שעלו מ[[הודו]] עם מאפיינים דומים{{הערה|ומבחינה הלכתית אף טוב יותר, כיון שלא התערבו בגויים ונודעו בשמירה המוקפדת שלהם על חיי המשפחה.}}, פסק הרב [[שאול ישראלי]] שאף שהם יהודים ומותר להם להתחתן עם יהודים - אסור להם להתחתן עם כהנים{{הערה|"'בני ישראל' מהודו מהו דינם לעניין נישואין", בתוך בני ישראל בהוצאת הרבנות הראשית, תשכ"ב.}}, ואילו הרב [[עובדיה הדאיה]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/kashrut-2.htm כשרות עדת "בני ישראל" מהודו] הרב עובדיה הדאיה.}} דרש שיעברו גיור לחומרא ועם זאת אסר אותם גם לאחר הגיור להינשא לכהונה, ולדעתו הצטרף הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|מכתב מהרב פיינשטיין לרב ד' לוי מציריך, מובא בפסקי דין ירושלים, כרך ה, עמ' רע"ט.}}, ואילו הרב [[משה שטרנבוך]]{{הערה|שו"ת תשובות והנהגות, חלק ב' סימן תרפ"ה.}} פסק שאין אפשרות להתיר את כלל הקהילה כיון שלצורך כך יש לקבץ את כלל חכמי ישראל והדבר לא מתאפשר בדורנו, והדרך היחידה להתיר היא בתנאי שכל אחד יעבור באופן אישי גיור מלא, וכך פסק גם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב שלמה שמשון קרליץ והרב [[נסים קרליץ]].
*הרב [[יוסף שלום אלישיב]] טען שיש לגייר אותם עוד לפני עלייתם לארץ הקודש בשעה שהרצון שלהם לעלות הוא בשיא התוקף ומוכנים לעשות כל הליך נצרך בשביל לעלות לארץ, וממילא קבלת המצוות שלהם תהיה בשלימות ובאמת, ואף אם לאחר שיעלו לארץ יתרופפו משמירת המצוות לגמרי, לגיור יהיה תוקף הלכתי.