עריכת הדף "בית השלחין" (פסקה)

==בחסידות==
המשמעות של המושג "בית השלחין" קשורה ליחס של כנסת ישראל עם הקב"ה, ומייצגת את התקופה שבה עם ישראל נמצא בגלות, בעת ששכינת ה' מצויה רחוק מהעם. המושג מתאר את השיטה החקלאית המושקית של בית השלחין, שבה המים שמספקים לצמחים אינם רק "[[גשם|מטר השמיים]]", אלא יש צורך ב[[מעיין]], שמסמל את המצוות מדבריהם של חכמים (מצוות דרבנן), כדי להשקות את "הבית".

המשמעות הפנימית של "בית השלחין" מתארת את הזמן שבו כנסת ישראל נמצאת ב[[גלות]]. כאשר כנסת ישראל והקב"ה אינם מצויים בקשר של "פנים בפנים", כלומר לא בתשוקה ובאהבה בתענוגים, אלא בקשר של "אחור באחור", אז יש צורך בהשקיה מלאכותית שתסייע לצמיחה ולגדילה של ה"בית". זהו זמן שבו המטר – שהוא מסמל את התורה, איננו מספיק, ויש צורך ב"מעיין סתום", שמייצג את המצוות דרבנן.

כאשר כנסת ישראל נוהגים להקב"ה ביחס של "פנים בפנים", אז גם הקב"ה מתנהג עם בני ישראל גם באופן של "יאר ה' פניו אליך", ואז מצב של כנסץ ישראל היא בדוגמת שדה "בית הבעל" – הקב"ה נותן את השפע ממטר השמים.

אך בזמן הגלות, כאשר כנסת ישראל נמצא במצב של אחור באחור עם הקב"ה (שאז עבודת בני ישראל אינה באהבה, כי אם באופן של "[[אתכפיא]]", אז אין את ה"[[מים דוכרין|מים הדוכרין]]" - המטר של השמיים), נדרש מקור מים חיצוני – "מעיין סתום" – כדי להשקות את השדה{{הערה|[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&pgnum=305 ערך בית השלחין].}}.