עריכת הדף "ברכה אחרונה" (פסקה)

== להזכיר לאחרים ==
מנהגו של רבי [[משה איסרליש]], הרמ"א, היה ללכת ב[[יום הפורים]] לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.

[[הרבי]] למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות ו[[התוועדות|התוועדויות]] לברך ברכה אחרונה.

[[הרבי]] הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך{{הערה|התוועדות כ"ף כסליו, [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=a0242edc-8cf1-467e-87b2-fdf959110d1d&st=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 עמ' (374)]. [[תורת מנחם התוועדויות]], קונטרס '''[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1305/rJvC13052842.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת ויחי תשפ"ה עמ' 71.}}.
 
אף שמנהגו של הרמ"א היה בנוגע לתפילת ערבית ברכה אחרונה נקבעה כחיוב בשונה מתפילת ערבית שנקבעה בתחילה כרשות{{הערה|שיחת מוצאי שבת פרשת בא, י' שבט תשל"ז, קונטרס '''[https://w2.chabad.org/media/pdf/1353/HNJP13536650.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת בא תשפ"ו עמ' 23}}.

ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל [[התוועדות]] להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.


{{הערות שוליים}}
{{ברכת המזון}}
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]