עריכת הדף "ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית)" (פסקה)

==בעבודת השם==
{{ערך מורחב|ערכים=[[קדוש וברוך]], [[קדוש קדוש קדוש]], [[ברוך כבוד ה' ממקומו]]}}
ב[[חסידות]] מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה ל[[קריאת שמע]], שלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע{{הערה| השאלה נשאלה על-ידי [[הרשב"א]] ופוסקים נוספים שמביא ה[[בית יוסף]] ב[[אורח חיים]] סימן מו.}}:

תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא ל[[אהבת ה']] בצורה המושלמת ביותר, [[בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך]], עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת [[התבוננות]] בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר ה[[מלאכים]] העומדים ב[[עולמות הרוחניים]], כולל ה[[שרפים]], ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] וכולם [[ביטול|בטלים]] ל[[אור אין סוף]], ואומרים [[קדוש קדוש קדוש]] ו[[ברוך כבוד ה' ממקומו]]. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, [[צמצום|צימצם]] את עצמו והשרה את [[שכינה|שכינתו]] דווקא על [[עם ישראל]] הנמצאים ב[[גוף]] גשמי ב[[עולם הזה]], וכך נוצר באדם רגש [[יראה]] ואהבת ה'{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|תניא פרק מ"ט]].}}.

באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור ה[[נפש האלוקית]], שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור [[נפש הבהמית]] ששורשה הוא ב[[חיות הקודש]], ב[[פני שור]] שב[[מרכבה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] נשא כח, ג, ובמקומות רבים.}}. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את ה[[תאווה|תאוות]] הגשמיים, ותתכלל גם היא ב[[אש]] ה[[אהבה]] להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם [[התהוות|מתהווים]] רק מ[[ביטול האור למאור|הארה]] מ[[ספירת המלכות]], והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של [[יש מאין]] - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו [[אור השמש בשמש|זיו השמש שצריך תמיד את השמש]]. על-ידי התבוננות זו נעשה ה[[בירור]] לנפש הבהמית{{הערה|באריכות רבה ב[[המשך תרס"ו]] דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.}}.