עריכת הדף "ברכת אירוסין" (פסקה)

==גרסה ופירוש הברכה==

===ואסר לנו את הארוסות===
פירוש הדבר ש[[חכמים|מדרבנן]] אסור לחתן לקיים יחסי אישות עם הכלה בלא "ברכת חתנים". המילה "אסר" נסובה על "ה' אלוקינו" שבתחילת הברכה, אף על פי שהוא לא אסר בתורה את הארוסות, כשם שמברכים על הדלקת [[נרות חנוכה]]: "'''וציוונו''' להדליק", שכן ציווה לציית לדברי החכמים{{הערה|[[מסכת שבת]], כ"ג, א'.}}, כך ניתן לומר "ואסר לנו את הארוסות"{{הערה|[[רש"י]], כתובות ז', ב', ד"ה "ואסר".}}.

===והתיר לנו את הנשואות על ידי '''חופה וקידושין'''===
בראשונים עמדו על קושי בלשון הברכה, שכן היא מקדימה את ה[[חופה]] ל[[קידושין]], בעוד שמבחינה כרונולוגית הקידושין קודמים, ולא ניתן לקיים חופה לשם נישואין לפני הקידושין.

מספר תירוצים נאמרו ליישב קושיה זו:
* הכוונה על ידי חופה, וקידושין שקדמו לחופה{{הערה|רב האי גאון.}}.
* יש לגרוס "על ידי קידושין וחופה"{{הערה|שאילתות דרב אחאי, ט"ז.}}.
* הגרסה המקורית הייתה "על ידי חופה בקידושין", כלומר על ידי חופה שאחר קידושין, אלא שהדייקנים הגו את האות [[ב]] רפה (ללא דגש) מפני שהיא סמוכה לאות [[ה]], וטעו הסופרים וכתבו "וקידושין" באות [[ו]]{{הערה|ספר העיטור, שער שני, ברכת חתנים. כן גם הנוסח ב[[שולחן ערוך]] (אה"ע, ל"ד, א') וכך מנהג הספרדים}}.
* אפשר להיכנס לחופה לפני הקידושין כשם שנהוג היום{{הערה|מרדכי, כתובות, קל"ב.}}.

ההדגשה "הנשואות '''לנו'''" אינה במקור, והיא מובאת כתוספת שהוסיף [[רבינו תם]]{{הערה|ר"ן, כתובות ב', ב'.}}.