עריכת הדף "גיהנום" (פסקה)

==לעתיד לבוא יתבטל הגהינום==
אמרו חז"ל{{הערה|פ"ק דנדרים ד"ח סע"ב.}} שלעתיד לבוא יוציא ה' חמה מנרתקה, צדיקים מתרפאין בה{{הערה|ומעיר הצ"צ שבאותה השמש דלע"ל דווקא יתרפאו הצדיקים. אבל בהאי שמש דהיום לית ביה רפואה, וכנאמר וזרחה לכם '''יראי שמי''' שמש צדקה ומרפא כו'.}} והרשעים נידונין בה שנאמר{{הערה|מלאכי ג' י"ט.}} "כי הנה היום בא בוער כתנור... וליהט אותם היום הבא{{הערה|שמש של אותו יום.}}, ומובא עניין זה במקומות רבים{{הערה|פ"ק דעכומ"ז ד"ג סע"ב ודף ד' ע"א, סנהדרין דף ק"י ע"ב. ובמדרש רבה: ח"ג כה"א, כט"ג, נג"א, פז"ב, צב"ד, קלג"ב, קלה"ב, תט"ב, שה"ש לד"ד, קהלת פג"ד.}}.

ומסביר זאת הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת נ"ך ט"ו.}}, שה"נרתק" המכסה את השמש הוא שם אלקים המסתיר{{הערה|ביאור עניין זה בפרטות ראו בתניא שעהיוה"א פרק ד, ובביאורי הרי"כ שם.}}. סך הכל יש בשם אלוקים ק"ך צירופים{{הערה|זהו חשבון עצרת, חמש אותיות אפשר לסדר ב120 אופנים שונים.}}, והקליפות יונקות מארבעים ושמונה הצירופים האחרונים.

והנה, היום יונקת חמימות התאוות{{הערה|שהם הגבורות הקשות הממשיכות את עונש הגהינום - ראה לעייל בפסקה יסוד דנוקבא דקליפה.}} שהיא הגבורות הקשות מבחינת "'''חם'''{{הערה|ח"ם בגימטריה ארבעים ושמונה, ורומז למ"ח הצירופים האחרונים דשם אלוקים.}} הוא אבי כנען". אבל לעתיד לבוא לא יהיה לחמימות התאוות מאין לינוק, שהרי הקב"ה ימול את לבבנו ליחוד שמו, ובגלוי יחודא עילאה מתבטלות הקליפות.

והיינו, לעתיד לבוא יתגלה היחוד העליון, ודבר זה עצמו יגרום לשני הדברים: יתבטל שורש הקליפות ולא יהיה עוד צורך בגהינום{{הערה|כמו שהתבאר בחסידות, שהרגשת הישות וה"לגרמיה" היא ה"מחלה" שהיא שורש החמימות, ולעתיד לבוא יהיה "והסירותי מחלה"{{הערה|תו"א סד"ה לא תהי' משכלה.}}.}}, ומצד שני הצדיקים (הבטלים ליחודא עילאה) "מתרפאין בה" – יהנו ויתענגו מגילוי האלוקות.