עריכת הדף "דף היומי בירושלמי" (פסקה)

=== יחידות עם הרב פנחס מנחם אלתר ===
שלשה חודשים לפני הסיום החגיגי של תלמוד ירושלמי כולו, ב[[י"ג אדר]] [[תשד"מ]], ביקר אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]] הרב [[פנחס מנחם אלתר]] שכיהן אז כראש ישיבה "שפת אמת" (ובמהשך לאדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם"). רוב ה[[יחידות]] הם הרבי דיבר עם הרב אלתר על הסיום הירושלמי, שצריך לעשותו בפרסום האפשרי. 

- "כנראה, נתקבל הלימוד "דף יומי" בתלמוד ירושלמי" ענה [[הרבי]].

- "אכן, הדבר נתקבל ביותר" ענה הרב פנחס מנחם אלתר.

- "בקשר להמוזכר לעיל אודות לימוד תלמוד ירושלמי – היה טוב ונכון לערוך "סיומים" בפירסום גדול, מכיון שעל ידי זה יתפרסם יותר כל הענין כולו". 

- "בתחילה עשו סיום על סדר אחד בפירסום גדול, אבל כעת מתכוננים לעריכת סיום על כל תלמוד ירושלמי".
[[קובץ:פני מנחם אצל הרבי.jpeg|ממוזער|[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם מגור]] בביקור אצל [[הרבי]]]]

- "האם התקיימה גם סעודה לגמרה של תורה?"

- "כן, התקיימה גם סעודה. הסיום נערך על ידי הגאון מערלוי שליט"א, שאמר גם "הדרן", ונכחו עוד כמה וכמה מגדולי התורה שאמרו "הדרנים" ודרשות כו'".

- "בזמן האחרון בכלל אוהב העולם "פירסומת"… ובפרט ב"[[ארצות הברית]]", ולכן, כאשר חסר בפירסום הדבר, הרי זה יוצר רושם שיש חסרון בדבר, ומכיון שכן הוא "מנהג המדינה", ואמרו [[חז"ל]] "אזלת לקרתא הלך בנימוסה" – הרי במדינה זו בודאי צריך להיות ה"סיום" בפירסום גדול".

- "ישנם השואלים מדברי המדרש "ה[[לוחות הברית|לוחות]] ראשונות על שניתנו בפומבי לפיכך שלטה בהן עין הרע ונשתברו, וכאן אמר לו הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות". אבל לאידך מצינו, שבדבר שב[[קדושה]] צריך להיות פירסום, וכיודע תשובת ה[[רשב"א]] "מצוה לפרסם עושי מצוה"".

דבר נוסף ש[[הרבי]] הציע באותה ה[[יחידות]] היא, להשלים את המסכתות שאין עליהם [[גמרא]], על ידי לימוד [[משניות]]. וגם מכיוון שסיום תלמוד ירושלמי נגמר ב"לא טוב", אזי כשיוסיפו את המשניות ללימוד, כך "יסיימו בטוב" את התלמוד ירושלמי. 

[[הרבי]] אף אמר:

{{ציטוטון|בנוגע ללימוד "דף היומי" בתלמוד בבלי – כבר נהגו כן כמה וכמה פעמים, יותר מג' פעמים, ובכלל – בכגון דא מספיקה הקביעות דפעם אחת, מכיון שהדבר נעשה ברבים ובפירסום; אמנם, בנוגע ללימוד "דף היומי" בתלמוד ירושלמי, הנה מכיון שנמצאים ב"מחזור הראשון", עוד לפני שנקבע ה[[מנהג]] בזה – יכולים לקבוע עתה את ה[[מנהג]] באופן שירצו, הן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שבחלקן אין [[גמרא]], והן בנוגע להשלמת המשניות במסכתות שאין עליהם גמרא כלל, ואדרבה – על ידי זה יקבע [[מנהג]] זה לדורות!}}

במשך היחידות שאל הרב פנחס מנחם אלתר את הרבי: "לגבי עריכת סיום מסכת בקשר ל"[[סעודת מצוה]]" (ב[[תשעת הימים]] וכיו"ב) – ישנם המדייקים לעשות סיום על המסכתות דתלמוד בבלי בלבד, מכיון שכל המסכתות דתלמוד ירושלמי אינם בשלימותם לגמרי, שהרי ישנם כו"כ ענינים שנשארו בקושיא כו', ולא הוגה וכו', ובמילא – חוששים הם ש[[סיום מסכת]] בירושלמי אינה באופן ד"שלים מסכתי'".

הרבי ענה לו: "דבר זה הוא חידוש גדול אצלי – שהרי כמה וכמה אחרונים מקילים בנוגע לסיום, ועד אפילו – על אבות דר"ג, וישנם אחרונים שהגזימו ומקילים לעשות סיום אפילו על פרק אחד בלבד! ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר אודות מסכת שלימה – גם מסכתות קטנות, ובפרט אבות דר"נ – מסכת שיש בה ריבוי פרקים, ואם כן, לכאורה בטח יכולים לעשות סיום על מסכת בתלמוד ירושלמי!"{{הערה|ראה היחידות המלאה בספר "שיח שרפי קודש" עמודים 113-134.}}