עריכת הדף "התפילה ב-770" (פסקה)

==מנהג 770==
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג [[770]]. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים.

כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], רצו לשנות את מנהג [[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]. ההדגשות אינם במקור.}}:

{{ציטוט|תוכן={{מונחון|במ"ש|במה שכתב}} אודות מנהגי [[הגבהת התורה|הגבה]] וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם ל[[אה"ק]] ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ה[[התקשרות]] של מי שהוא ל[[רבותינו נשיאינו]]''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}

כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.