עריכת הדף "התקשרות" (פסקה)

===העלאת זכרונות===
חסידים היו נוהגים, על מנת לעורר בליבם את רגש ההתקשרות והאהבה לרבם, לצייר (כלומר לדמיין) במחשבתם את התקופות והזמנים בהן שהו במחיצת רבם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ו' עמוד שנג|תוכן=מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ב[[יחידות]] או שהיו שומעים [[מאמר|דא"ח]] או היו בעת ההתוועדויות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים}}

[[הרבי הריי"צ]] הורה, כי יש לערוך התבוננות כזו לפחות פעם אחת בשנה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[ראש השנה]] של שנת תש"ה}}. במשך ה[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]] גם לאחר [[הסתלקות]]ו, היה מונח במקומו של הרבי הריי"צ סט של סכו"ם, צלחת, גביע וחלות, וסדר הישיבה של הנוכחים היה כפי שהיה בחייו של הרבי הריי"צ. כאשר שאל [[הרש"ג]] את [[הרבי]] מדוע ממשיכים בסדר זה, השיב הרבי כי על ידי כך ייזכרו בקלות בצורה בה היו הדברים בחייו של הרבי הריי"צ ובדברים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמז}}.

[[אדמו"ר הזקן]] שמע מרבו [[המגיד ממזריטש]] את מה ששמע מרבו של המגיד [[הבעל שם טוב]] את הביטוי: {{ציטוטון|וואס געדענקסטו?}} (ב[[אידיש]]: "מה הינך זוכר?"). האמרה הפכה בין החסידים למטבע לשון, בה השתמשו ככינוי לצורך בהעלאת זכרונות על מנת לעורר את רגש ההתקשרות על ידי זיכרון החוויות שחווה החסיד במחיצת הרבי{{הערה|על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר השיחות תש"ט]] עמוד 333}}.

בין [[מנהגי יום הולדת]], עוד מאלו שהודפסו בספר [[היום יום]] מתוך דברי [[הרבי הריי"צ]], הם {{ציטוטון|העלאת זכרונות וההתבוננות בהם}}{{הערה|היום יום י"א ניסן}}, כשהכוונה היא להיזכר בשאלה ששאל את הרבי ב[[יחידות]] ואת התשובה שקיבל באותה שעה{{הערה|על פי רשימת המנהגים שפירט הרבי ב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשמ"ח חלק א' עמוד 406}}. במקרים מסויימים הורה הרבי כי על ההתבוננות לערוך כחמש עשרה דקות{{הערה|מובא בקובץ [[תחיינו]] גליון מספר 9 עמוד 90}}.

ברשימה מיוחדת מתאר כ"ק אדמו"ר הריי"צ את התקשרות ה[[תמימים]] לרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הקדמה ל[[קונטרס ומעין]] עמוד 15|תוכן=ההודעה הכללית כי ביאתו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לחג הגאולה לביתו מוטלת בספק עשתה רושם עז על חברי הועד ובעיני אחדים נראו דמעות. - קשה לצייר את ההתקשרות של התלמידים התמימים בעת ההיא להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, והתשוקה והחפץ הפנימי להיות במסיבתו בימי החג, גם אפי' אך ורק לחזות בנועם פניו הק', ומה גם לשמוע הגה היוצא מפי קדשו, וכל תנועה נכנסת בלב כל אחד מהם לזכרה ולשמרה}}