עריכת הדף "חיים דובער חן" (פסקה)

===נדודיו===
בשנת תש"א בגלל [[מלחמת עולם השנייה]] ברח מפושקינה יחד עם משפחתו, משפחת חמיו ר' זלמן קלמנסון ועוד קבוצה של חסידי חב"ד מפושקינה. הם עלו על רכבת ונסעו מרחקים כדי להתרחק מהחזית. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת "סופיה פירובסקי" ששייטה במעלה הוולגה. לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם 'בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה.

בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב"ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. בעקבות כך התארגנו קבוצה שנסעה ל[[טשקנט]]. 

אולם חלק עדין נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה. 

עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת 'תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר [[צ'רנוביץ']]. 

זמן קצר לאחר מכן, שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' [[דוד לייב חן]] שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי. 

ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אולם נתפס על ידי השלטונות בעת שביקש לצאת מהמדינה.