עריכת הדף "חיים וולפר" (פסקה)

== בסוף ימיו ==
מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, פעם הגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] בעת אמירת [[מאמר]], הקשיב למאמר ובסיומו אמר "כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך הוא לקח את העידית (די גאנצע גידיכטע איז בא אים געבליבען)" - כלומר, שגם הוא היה בין תלמידי הרב המגיד אך אדמו"ר הזקן התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר. כשנודע לאדמו"ר הזקן שהיה אצלו ולא מנעו ממנו ללכת, התעצב, כי רצה למנוע ממנו להמשיך לנדוד.{{דרוש מקור}}

עוד מסופר שפעם פגשו הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד".

גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח ב[[וילנא]] שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת ר' [[יודל ליעפלער]] מתלמידי [[הגר"א]], שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ובהמשך שלחו להיות רב עיירה גדולה{{הערה|בית רבי עמ' עד.}}.

ר' [[שלמה מקרלין]] התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר".