עריכת הדף "חיים נבו" (פסקה)

=='טנקיסט'==
[[קובץ:חיים נבו טנק 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משתתף בתהלוכת ל"ג בעומר במושב אביטל]]
בשנת [[תשנ"ז]], פגש ר' חיים את ר' [[שמריה הראל]] - קצין המבצעים של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] - שהציע לו להצטרף לצוות ה'טנקיסטים', ולקבל אחריות קבועה על אחד ה'טנקים'.

לאחר התייעצות קצרה עם אשתו, החליטו ר' חיים ואשתו לקבל את ההצעה, והוא קיבל לידיו את טנק מספר 11 של ניידות חב"ד, והתחיל לפעול עם הטנק בכל יישובי האזור. בתחילה, היו התושבים מופתעים לראות את ה'טנק' הרעשני מסתובב ברחובות היישוב הצרים, ואת החסיד המזוקן האומר את [[י"ב הפסוקים]] עם ילדיהם, אך עד מהרה הם התרגלו למחזה הקבוע, שחזר על עצמו מידי שבוע בשבוע.

במשך מספר שנים של פעילות עקבית, נוצר מסלול שבועי קבוע, הכולל ביקור ביישובי האזור, דוכני תפילין, בסיסי [[צה"ל]], ועוד. יומו של ר' חיים מתחיל בשיעור חסידות קבוע בבית כנסת חב"ד בעפולה, ולאחר מכן נמשך בפעילות אינטנסיבית עם טנק המבצעים עד שעות הערב המאוחרות.

במרץ אופייני, פועל ר' חיים עם כל מגוון השכבות והגילאים, כשחיוכו הכובש, פותח בפניו שערים רבים, החל ממחנות צבא, וכלה בבתים פרטיים של אנשים שמוכנים לקבל ערכת מצה שמורה 'רק מהרב חיים מחב"ד'.

כאשר התרחשה הנפילה הגדולה של ניידות חב"ד בארץ הקודש, ונמנעה מהם האפשרות להמשיך ולממן את פעילות הטנקים, הוצעה האפשרות לכל אחד מהטנקיסטים לקחת לעצמו את הטנק, ולהיות אחראי גם על מימון הטנק מלבד האחריות על הפעילות השוטפת. על-אף הקושי הכרוך בדבר, לא הסכים ר' חיים לנטוש את שטח הפעילות שלו, והוא לקח על עצמו את מימון הטנק עם כל הכרוך בכך.

בעת מבצע 'חומת מגן', קו החזית של [[צה"ל]] היה בעיר הערבית ג'נין הסמוכה ל[[עפולה]], וידיו של ר' חיים היו מלאות עבודה. הוא מצא את עצמו מסתובב ללא הפסקה בינות למחנות הצבא והבסיסים שהוקמו באזור, ומזכה את החיילים בהנחת תפילין, תוך כדי עידוד רוחם והעלאת המורל שלהם.

חסידי חב"ד ברחבי הארץ, כבר התרגלו לראות את ר' חיים ניצב בכל מקום של התכנסות מרכזית, ופועל עם הטנק שברשותו. ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסים, בהפגנות, ובהתוועדויות מרכזיות, ניצב ר' חיים על-יד הטנק, ופועל עם הקהל הרחב.