עריכת הדף "יימח שמו" (פסקה)

== ביהדות ==
ההקשר המיידי של הביטוי "יימח{{כ}} שמו וזכרו" משויך ל[[המן הרשע]], שהוא ו[[עשרת בני המן|עשרת בניו]] נתלו למוות, וכך נתקיימה בו הקללה. חלק מהמקורות מציעים שההמשך, "וזכרו", נוסף כחזרה למצוות מחיית זכר עמלק. קשר זה נתמך בחלק מהמקורות ברעיון שהמן הוא צאצא של עמלק, שכן במגילת אסתר נזכרת כ"המן האגגי", ובכך נקשר לאגג, מלך [[עמלק]].

[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של הקללה "ימח{{כ}} שמו וזכרו" (יש"ו) הודבקה ל[[אותו האיש]]{{הערה|כך בספר תולדות ישו על קורותיו של אותו האיש.}}, כראשי תיבות בדיעבד.

במהלך הדורות הופנה הביטוי כנגד אויבי העם היהודי בכללותם, ובאופן בולט במיוחד נגד ה[[נאצים]] ועוזריהם, אשר הוציאו לפועל את ה[[השואה|שואה]], רצח העם היהודי, פשעי מלחמה ומנגנון השמדה המונית שיטתי.