עריכת הדף "ימים שבין יום הכיפורים לסוכות" (פסקה)

==המעלה הפרטית המיוחדת של כל אחד מהימים==
===י"א בתשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[גאט'ס נאמען]]}}
[[מוצאי יום הכיפורים]] הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].

במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.

בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. יום זה הוא נעלה מאוד ונקרא "גאטס נאמען"{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59 ובהערה שם}} כלומר "בשם השם"{{הערה|ראו גם הנסמן בלוח דבר בעתו (גנוט) ה'תש"ס בתאריך י"א בתשרי, עמוד רפ"ג.}}.

(ביום זה גם הקהיל משה רבינו את כל עם ישראל לאחר ירידתו מהר סיני{{הערה|רש"י על שמות יח, יג. וכן שם על שמות לה, א.}}, ובשנת תקנ"ג נערכה ה[[הכנסה לחיידר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו אדמו"ר הזקן).

בשנים תשמ"ט-תש"נ נשא הרבי שיחה מיוחדת ביום זה{{הערה|1=[https://www.mafteiach.app/search?day=11&month=1&year=&query=&commit=Search קישור ישיר לשיחות באפליקציית 'מפתח'].}}.

===י"ב תשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[י"ב תשרי]]}}
על פי אחת המסורות{{הערה|בפרקי דרבי אליעזר פרק כ"ט שאברהם נימול ביום הכיפורים והיום השלישי שבו באו המלאכים היה י"ב בתשרי. אך ראו בסדר עולם פרק ה' שהיה זה בט"ו ניסן.}} ביום זה ביקרו שלושת המלאכים באוהלו של אברהם אבינו ובישרו על לידת יצחק.

בשנת ה'[[תקל"ז]] הסתלק בתאריך זה רבי [[אברהם המלאך]], בנו של המגיד ממזריטש.

לאורך השנים הרבי התוועד יותר מעשר פעמים בתאריך זה, בעיקר כשחל בשבת{{הערה|1=בשנים תשי"ג, תשכ"ה, תשל"ה, תשל"ח, תש"מ-תשמ"ה, תשמ"ז, תש"נ (ראו [https://www.mafteiach.app/search?day=12&month=1&year=&query=&commit=Search קישור ישיר לשיחות באפליקציית 'מפתח']).}}.

===י"ג תשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[י"ג תשרי]]}}
בשנת ב'מ"ט הקב"ה הפך בתאריך זה את סדום וערי הכיכר נהפכות.

יום זה הוא יום ההילולא להסתלקות [[אדמו"ר המהר"ש]] שהסתלק בשנת [[תרמ"ג]], ובקשר עם תאריך זה הרבי נוהג להתוועד או לומר שיחה{{הערה|או בתאריך עצמו או במוצאי י"ג תשרי, ראו השיחות שנאמרו בשנים: תשי"ב, תשי"ט, תשכ"ב, תשכ"ה, תשכ"ו, תשכ"ט, תשל"ב-תשל"ט, תשמ"ב, תשמ"ו, תשמ"ח-תש"נ, תשנ"ב ([https://www.mafteiach.app/search?day=13&month=1&year=&query=&commit=Search קישור ישיר לשיחות באפליקציית 'מפתח']).}}.

בשנת תשמ"ח הכריז הרבי בתאריך זה על [[מבצע הקהל]].

===י"ד תשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[י"ד תשרי]], [[ערב חג הסוכות]]}}
יום זה הוא יום היארצייט של רבי [[יהודה לייב מאניפולי]], מתלמידי המגיד ממזריטש ומידידיו הקרובים של אדמו"ר הזקן.