לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
יעקב עמנואל שוחט
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה"ת]] == לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב"ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופן בו כתב האדם את הדברים ניתן ללמוד הרבה, וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת הבנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות... באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה"ת]] בכתיבת מחשבת [[תורת החסידות]] ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב"ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ"ח]]). בשנת [[תשמ"ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף ספר התניא. בשנת [[תש"כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר ההערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}}, וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את עבודתו בצורת ספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן. כשהוצאת קה"ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב"ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל"ג]] כשהוציאה קה"ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור תורה]] להמגיד. בשנת [[תשל"ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך מפתחות על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי "זה שייך דווקא לך". ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל"ח]], לאחר ה[[ראש חודש כסלו|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: "המפתחות?". הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמו לו להזדרז בעבודתו ובתוך זמן קצר יצא הספר לאור.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)