לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
ישראל אלתר
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] == האדמו"רים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]}} לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור תהלת השם|סידור]] שעל פי נוסח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.}}. וכן{{הערה|1=שמן ששון מחבריך' חלק א' עמ' 75.}} גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אך יש אומרים{{הערה|שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,{{הערה|1=שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סימן מה).}} ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים. לפי גרסא אחת{{הערה|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'{{הערה|1=שנדפס על ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.}} מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי [[פולין]] - נוסח ספרד{{הערה|1=וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין".}} אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערה|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כ[[שליח ציבור]] פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו כן אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערה|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים."}}. מסופר בשמו של הגאון רבי אליהו פישר ראש כולל גור בברוקלין: מרן הבית ישראל מגור התפלל בנוסח אדמוה"ז.. כן נהג גם כשהתפלל לפני העמוד. פעם שאל אותו אחד החסידים: אולי גם הוא יכול להתדמות בזה לאדמו"ר ולהתפלל בנוסח זה? וענה לו הבית ישראל: "אם תתפלל בנוסח זה לא תוכל גם לפצח אגוזים בשבת". כלומר שאם מתפללים בנוסח אדמוה"ז - מוכרחים לנהוג גם בכל שאר הפסקים שלו בסידורו.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 110. הסיפור מופיע גם ב"פאר ישראל", מאת אהרן סורסקי, חלק א, ושם מופיע גם שהבית ישראל הנהיג נוסח התפילה ע"פ נוסח אדה"ז.}} אחיו של ה"בית ישראל", ה"[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]", כותב בפירוש: "כי אדמו"ר שליט"א [=הבית ישראל] התפלל נוסח הרב [=בעל התניא]"{{הערה|ספר שולי הגליון, [ירושלים תשע"ו], שו"ע - או"ח, עמ' יב. אבל מה שכתב הפני מנחם שם שאחיו ה"בית ישראל" "לא אמר העקידה בשבת", כי סבר שזו דעת אדה"ז, הרי טעות הייתה ביד ה"בית ישראל" בזה, שהרי לפי נוסח אדמו"ר הזקן אומרים נוסח העקדה גם בשבת, ורק לא אומרים "או"א" ו"רבש"ע" שלפניה ולאחריה (ראו שערי הלכה ומנהג, או"ח, חלק ב, עמ' ריט).}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)