עריכת הדף "לב" (פסקה)

===מקורן ועניינן===
בלב ישנם שני רבדים: פנימיות הלב וחיצוניות הלב.
* '''חיצוניות הלב''' היא רגש [[אהבה ויראה]] '''שנולד''' מהתבוננות{{הערה|היינו, שהוא '''תוצאה''' של התבוננות והתקשרות (בינה ודעת), וממילא דרגתו היא '''למטה''' מהשכל.}}, אך לא עד כדי שישנה את מהות האדם. הראיה (שרגש זה הוא חיצוני) היא שכשמפסיק להתבונן חולפת האהבה.
* '''פנימיות הלב''' כשמה כן היא, נקודת עומק פנימיות הלב, שבה נרגשת הארת החכמה '''שלמעלה''' מתבונה ודעת{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ד'|תניא, אגה"ק ד']]}}. והיא רגש אהבת ה' ה'תופס' את כל מהות האדם (על דרך משל כמו בענייני העולם: שלפעמים יש עניין גדול מאד מאד שכל חיות האדם תלוי בו ונוגע עד נקודת פנימיות הלב ועד בכלל, וגורם לו לפעמים לעשות מעשים ולדבר דברים שלא בדעת כלל), עד שמהותו הפנימית משתנה: הוא מתעב את כל ענייני העולם (גם המותרים) וכל תשוקתו ומאוויו הם להתחבר ולהתקשר ולהתכלל באלוקות.

בכמה מקומות בחסידות{{הערה|ראו לדוגמה ד"ה ויושט המלך לאסתר תו"א דף צג ואילך.}} מוסבר שהארת החכמה בפנימיות הלב הוא עניינה של [[נקודה בהיכלא]] כפי שהיא בעבודת ה'. היינו, דוקא '''פנימיות''' הלב היא ה'היכל' (מקומו הפרטי של המלך בארמונו{{הערה|בארמון יש חדרים רבים למשרתים, לאורחים וכל צרכי המלוכה, אבל 'היכל המלך' הוא חדרו הפרטי של המלך עצמו.}}), בו יכולה לשרות ולהתגלות 'הארת החכמה' (שבתוכה נמצאת עצם הנפש ממש{{הערה|כי כשם שבספירות פנימיות אבא היא דבר אחד ממש עם פנימיות עתיק, כך פנימיות חכמה שבנפש היא דבר אחד ממש עם עצם הנפש.}}.