עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק כ'" (פסקה)

==סיכום הפרק==
המצווה להאמין באחדות השם היא להאמין שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי אצל הקב"ה, והוא נותר יחיד גם לאחר שנבראו כאילו לא נבראו כלל. בפרק זה מסביר זאת הרבי על פי הידוע, שהתורה המשילה את בריאת העולם ל[[דיבור]]{{הערה|'''בדבר''' ה' שמים נעשו (תהלים לג, ו), בעשרה '''מאמרות''' נברא העולם (אבות ה, א).}}: כמו שמילה אחת היא כאין לגבי כללות יכולת הדיבור, ויותר מזה לגבי ה[[מחשבה]], ולגבי [[עצם הנפש]] היא [[אין ואפס]] ממש - כך העולמות הם [[אין ואפס]] ממש לגבי הבורא{{הערה|ומובן שאין להם שום "ערך וחשיבות". נמצא שגם אחרי שנבראו אינם תופסים מקום, ועדיין הקב"ה יחיד כמו לפני שנבראו.}}.