עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק מ"ד" (פסקה)

==סיכום הפרק==
בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים [[תניא - פרק מ"א|מ"א]]-[[תניא - פרק מ"ג|מ"ג]]. אהבה רבה ואהבת עולם, שמצד אחד הן טבע הנפש ומצד שני התגלותן היא על ידי התבוננות.}}:

:*אהבת '''נפשי אויתיך''': כאדם האוהב את חייו. יתבונן, שהקב"ה הוא חייו האמיתיים.
:*אהבת '''כברא דאשתדל''': כבן האוהב את הוריו ומוכן למסור את חייו עבורם. יתבונן, שה' הוא אבינו.

לאחר הסברת האהבות עצמן, מוסברים בהמשך הפרק שני עניינים הנוגעים לאופן בו צריך להתייחס אליהן:
:#יש לדעת שאהבות אלו אמיתיות אצל כל יהודי גם כשרק מבינן בשכלו - ולא מרגישן בליבו{{הערה|ולכן, תורה ומצוות החדורות בחיבה ובחיות שנובעת מאהבות אלו נכללות באלוקות (ביצירה, בריאה ואפילו באצילות).}}.
:#למרות יתרונן על אהבת עולם - גם בה{{הערה|שהיא כרשפי אש.}} יש יתרון עליהן{{הערה|כשאינן כרשפי אש. אבל כשהן כרשפי אש (כגון, כשמתבונן '''בהפלאת''' אבינו) הן נעלות יותר, וכמבואר בפרק נ'.}}, ולכן אין להסתפק בהן אלא צריך להתאמץ להשיג גם אותה).